מריל אהרון

"ד אדר תרע"א - 5/3/1911

כ"ח אייר תשמ"ג - 11/5/1983

שם אב: שמואל

שם אם: צירל

אהרון מריל

תולדות חיים

אהרון נולד בזלבה שבפולין. היה בן לאחר שני בנים ואחות . אהרון קיבל חינוך עברי בשנות נעוריו ונקשר לתנועת "החלוץ " ו"דרור". אחרי שנתיים נבחר למזכיר הסניף.
זוהי תקופה של דור שלם , רבבות חלוצים, שנהרו מן העיירות שלהם לקיבוצי ההכשרה להכין את עצמם לעליה לארץ ישראל.
אהרון הגיע להכשרת קלוסובה – בפלוגת עבודה לא קלה.. החברים לחמו על כל יום עבודה מכיוון שהגויים פחדו שיתפסו להם את מקומות העבודה. לא נתנו אמון בחלוצים שבאו לעבוד במחצבת קלוסובה והם היו צריכים להוכיח את עצמם.
אהרון אף פעם לא התייאש. תמיד כתב במכתבים להוריו , כמה טוב לו. גם שהמצב היה ממש קשה, תמיד מצא דרך לעודד את החלוצים. הרבה זמן נאלצו החברים להישאר בהכשרה מאחר והבריטים סגרו את שערי הארץ לעליה.
אחרי שנים שלא הצליחו לקבל סרטיפיקטים החלו בארגון עלייה בלתי לגלית. הם עלו על האוניה "טייגר היל" בשנת 1939. למעלה מחודש בילו על הים הפתוח, בטרם הגיעם לחופי ארץ ישראל. שם קיבלום הבריטים במטחי יריות והיו קורבנות עד הורדתם למחנה סרפנד(צריפין), שבורים ורצוצים.
אהרון נקלט בגבעת השלושה וחבר לחסקה איתה הקים את משפחתו. 3 בנים גידלו – נפתלי, שמואל וצביקה. תמיד זקוף קומה נעים הליכות וטוב לב. 
אהרון אוהב ספר היה. כספרן ידע לייעץ ולהמליץ על ספר טוב. היה תמיד דואג להביא ספר לחולה. בשנות מחלתו הספרנות הייתה לו תחביב.
רוב שנותיו בקיבוץ עבד בבית החרושת לנעלים " נגה".
ב1971 נחת עליהם אסונם כאשר בנם הצעיר צביקה נפל בעת מלוי תפקידו ברמת הגולן.
עולמו של אהרון חרב. ליבו לא החזיק מעמד. מספר התקפי לב ולבסוף גם מחלה ממארת קיצרו את חייו.
השאיר את חסקה בניו ונכדיו.
יהי זכרו ברוך.

אהרון מריל עובד בבית החרושת לנעלים של הקיבוץ

אהרון וחסקה עם אחד מילדיהם.