בנדורי איטה

חנוכה תרס"ט - 1900

ח' כסלו תשמ"ח - 29/11/1987

שם אב: שמואל

שם אם: פרידה (ברונשטיין)

איטה בנדורי

תולדות חיים

איטה הייתה בין מייסדיה ומקימיה של גבעת השלושה.
נולדה בז'יטומיר שבאוקראינה, בראשית המאה ה-20 . משפחתה הייתה משפחת סוחרי יערות אמידה. הורי אמא של איטה, שהיו בעלי טחנת קמח גדולה בחווה מחוץ לז'יטומיר, זכו לייחוס נוסף, אחיו של סבא ברונשטיין היה לב, או לאו ברונשטיין שהחליף את שמו ל לייב טרוצקי. כבר בגימנסיה התחברה לקבוצת צעירים ציונית חלוצית, שהקימה את תנועת "דרור" ברוסיה. יחד עם פייביש בעלה נסחפו שניהם בלהט המהפכה הרוסית אך עד מהירה הבינו שאין זו המהפכה שלהם. נרדפים ברחו אל מעבר לגבול , לפולין והיו בין מארגני "החלוץ".
איטה עלתה לארץ ב1925 והצטרפה לקיבוץ גבעת השלושה עם הקמתו. היו אלה ימים קשים מאד . רעב וחוסר עבודה, תוך תחרות קשה עם הפועלים הערבים והתנכלות ה"בועזים" – פרדסני פתח תקווה.
עם רכישת האדמות במזרחה של פתח תקווה – אדמת נזלה, הקימה עם מספר חברות את ענף המשתלה והתמידה בו קרוב ל-20 שנה.
חיה את חייה בשלמות עם עצמה וסביבתה. כל משפחתה התרכזה סביבה. היו לה חברים וחברות רבים בקיבוץ ואף מחוצה לו. החדר שלה היה תמיד הומה ופתוח.
פייביש היה יוצא לשליחויות רבות בתנועת החלוץ בפולין ובתנועת הפועלים בארץ – והיא הייתה אמונה על הילדים בבית. פייביש נבחר גם לנציג בקונגרס הציוני בבזל.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה, ב-1939 , כל המשפחה הייתה בשליחות בפולין במסגרת "החלוץ". פייביש נשאר וחזר כעבור שנה דרך רוסיה ואיטה ושלושת הילדים נשארו לבדם בפולין המופצצת . להצלתם נרתם "אנטק" – יצחק צוקרמן – ממנהיגי מרד גטו וורשה, שהגיע אליהם והצליח לעלות את איטה ושלושת ילדיה לרכבת האחרונה שיצאה מוורשה לקונסטנץ (עיר נמל בגרמניה). לפי המסופר הרכבת הופצצה מספר פעמים בדרך אבל המשפחה הגיעה בשלום לנמל קונסטנץ ומשם לארץ ישראל.
בוקר בוקר הייתה איטה יוצאת על עגלה או במשאית למשתלה שבאדמות נזלה שהיו רחוקות מהקיבוץ כ- 6 ק"מ. וחוזרת עם שקיעה. ילדיה הקטנים כבר חיכו לה, והיום התחיל מחדש.
בגיל מבוגר יותר עברה לעבוד בבתי הילדים ובמחסן הבגדים.
בעקבות מעברם של ילדיה הגדולים – רינה ומוליק ומשפחותיהם למעגן מיכאל , עזבה איטה את גבעת השלושה ועד מותה חיה לידם . מאז חוט של עצב היה נסוך על פניה, כי נותקה מסביבתה האהודה ומהקרקע בו הייתה נטועה מאז הקמת הקיבוץ.
איטה נפטרה בשלווה. היא השלימה את מעגל החיים הסוער של המאה – 20 מתקופת המהפכה, עד הקמת הקיבוץ בארץ ישראל . מראשית המאבק והרעב אל בניית המדינה וביסוסה.
השאירה ארבעה ילדים – רינה, מוליק, ניצה וצביקה ונכדים.
יהי זכרה ברוך.

איטה בנדורי עם בנותיה רינה וניצה

משפחת בנדורי – איטה, רינה , פייביש ובטיה הבת דודה