אייזן סלע קרן

י' תשרי תשל"ב - 29/9/1971

ט' אלול תשע"ח - 20/8/2018

שם אב: אבשלום

שם אם: ניבה

אייזן סלע קרן

תולדות חיים

קרן נולדה בערב יום כיפור, 1971 בבית חולים בלינסון הסמוך לגבעת השלושה. בת שניה לניבה ואבשלום, אחות לרביב, ולימים ליוני.
הילדות עברה בנעימים בקיבוץ גבעת השלושה, והתאפיינה כתקופה מאושרת ומלאת חוויות. באותה עת, הקיבוץ החל לעבור מלינה משותפת ללינה בבית-ההורים. אולם פרט לשינה בלילה, ילדי השכבה לא נפרדו – בבית הספר בחוגים, בארוחות, במסגרת של אחרי בית הספר שנקראה "בית ילדים" וכד'.
באותם ימים ילדי הקיבוץ נדרשו לבחור כלי נגינה ומהקיבוץ היו יוצאות הסעות לקונסרבטוריון בפתח תקווה. קרן בחרה בגיטרה בעקבות אחיה הגדול, ואהבה זו לנגן ולשיר ליוותה אותה עד ימיה האחרונים, והפכו לשגרה כמעט בכל פגישה משפחתית או ארוחת שישי.
בתקופת הבגרות, עברה למגורים עם הלית שפי, חברה קרובה, ל"חדרי נעורים". זו היתה חוויה נפלאה עבורה – הקרבה לכל החברים, המסיבות, ובעיקר תחושת 'העצמאות' הנפלאה תחת "הכנפיים המגוננות" של הקיבוץ.
בתקופה זו, גם הכירה את מיקי סלע, שהפך במהירות לבן זוגה, ולימים בשנת 1997 נישאו ב'גן הרומי' הסמוך לקיבוץ. לשניים נולדו שני בנים – רום (2000) ובן (2003).
בצבא בחרה קרן במסלול ישיר לקצונה. המסלול כלל קורס בן חצי שנה שבסופו נשלחה לשרת בתפקיד קצינת ולת"ם סטודנטים. בתפקידה היתה אחראית לדיון ואף שחרור סטודנטים לומדים ממילואים. בחלקו השני של שרותה נקראה לבסיס ההדרכה של חיל השלישות ומונתה למפקדת קורס רכזות כוח -אדם. בתפקיד זה החלה להתבלט ביכולת הובלת צוות, יחסי אנוש מעולים, ומנהיגות טבעית. קרן השתחררה בדרגת סגן בתום שירות קבע.
בתום השירות, בחרה בלימודי סוציולוגיה ופסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת בר אילן, ואף סיימה בהצטיינות. במהלך לימודיה לתואר שני החלה לעבוד כמנהלת משאבי אנוש – תחילה בקיבוץ ב"נגה עינת" ולאחר מכן בחברת "סאן ריידר". בשנת 2001 בעודה בחופשת לידה, פנה אל קרן מנהל הקיבוץ דאז, בשאלה "האם תסכים לנהל את גני הילדים בקיבוץ", לאחר שחברה חיצונית שניהלה אותם פשטה
את הרגל.
בשל הדאגה למקום בו רום, בנה הבכור, עומד להשתלב – הסכימה לקחת את התפקיד עד לייצובה של מערכת הגיל הרך הקורסת. התפקיד המאתגר ועומק המשבר, הביא לידי ביטוי את כשרונה בעבודה עם אנשים, ניהול ועבודת צוות, ובזמן לא רב – ייצבה את המערכת, החזירה את אמון ההורים, העשירה את
תוכנית החינוך והליווי ואף העבירה את המערכת לרווח ולשגשוג.
האהבה לתחום משאבי האנוש, להובלת תהליכי עומק, עבודה עם אנשים וכמובן לקיבוץ – הובילו את קרן לניהול משאבי-האנוש של הקיבוץ, משרה אליה נשאה עיניים תקופה ארוכה. יחד עם דרור ליפשיץ שנכנס בעת ההיא לתפקיד מזכיר, תרמה לחשיבה והובלת תהליכי השינוי שהחלו לפני מספר שנים וניכרים עד לימים אלו.
בחג הפסח בשנת 2016, התגלה בגופה סרטן בכבד. קרן עברה ניתוח מורכב שבמהלכו הוסר הגידול, ולאחר תקופת התאוששות, נראה שהחיים חזרו למסלולם – בטיולים, במשפחה ובשמחת החיים שכה אפיינה אותה. אולם לגורל היו תוכניות שונות. בפסח 2018, שנתיים בדיוק לאחר גילוי המקרה הראשון, התבשרה המשפחה על חזרתה של המחלה. סבב זה היה אכזרי ומהיר, ולאחר ניסיונות מאבק הירואים במחלה – נכנעה לבסוף בקיץ 2018.
קרן היתה אהובה על רבים, מנהיגה טבעית, דמות מופת לאמפתיה, נתינה, משפחתיות ושמחת חיים טבעית. קרן אהבה את החיים, אהבה בגדים יפים, עיצוב, אוכל משובח ונסיעות עם המשפחה לחו"ל. מעל הכל – המשפחה והחברים היו ליבה – מרכיב מהותי באשיותה, אופיה ובחייה. מותה השאיר חלל גדול בקרב כל מי שהכיר אותה וגעגוע גדול לטוב שהשאירה.
קרן נקטפה מאיתנו כשהיא בשיאה ב-20 באוגוסט 2018.
יהי זכרה ברוך!