אלסבך (ארוין, וילהלם) ראובן

כ"ד חשוון תרע"ז - 20/11/1916

א' אדר תשמ"ב - 24/2/1982

שם אב: יוליוס

שם אם: הלנה

אלסבך (ארוין , וילהלם) ראובן

תולדות חיים

ארווין נולד בעיר דורטמונד שהיא עיר בחבל הרוהר שבמדינת נורדריין-וסטפאליה, במערב גרמניה. כפי שנמסר מבני משפחתו , התגוררה משפחת אלסבך ברחוב הרמן מס' 30 ברובע הורדה (horde). בקומה הראשונה היה בית מרקחת "פניקס" , אותו ניהל אבי המשפחה.
שלושה ילדים היו ליוליוס והלנה: וולטר הבכור אחותם הילדה וארווין הצעיר.
ב"ליל הבדולח", 1938 נהרסו בית המרקחת, הדירה וחדרי המחסנים. הרהיטים נשברו והושלכו להרמן שטרסה . בית המרקחת ניסגר ונמכר ב31 בדצמבר 1938. יוליוס ואשתו עברו לגור לעיר קלן.
ב22 באוקטובר 1941 גורשו ההורים של ארווין מקלן לגטו לודז' שבפולין. ביולי 1944 הם גורשו מהגטו למחנה ההשמדה חלמנו ונרצחו שם. הלן ויוליוס נרצחו ב10 ביולי 1944 , 14 יום בלבד לפני שחרור המחנה.
אחיו של ארווין, וולטר הצליח לברוח מגרמניה לפריס אולם הסתבר שהבוס שלו שם, הסגיר אותו לידי הגרמנים והוא נרצח באושוויץ.
אחותו הילדה, עברה להולנד משם בנישואים פיקטיבים הגיעה לארץ ישראל. כאן נישאה ונולדה לה בת בשם נורית. בני המשפחה מספרים כי ארווין היה מגיע מפעם לפעם לבקרם בביתם ברמת גן.
ארווין, הנער נחטף על ידי הנאצים וידוע כי התעוללו בו קשות. כנראה שהארגונים היהודים כגון עליית הנוער של הנרייטה סולד ורחה פרייר והג'ינט שפעלו אז , הצליחו לחלצו משם ולהבריחו לארץ.
כבר בעלון "מחיינו" גבעת השלושה מיולי 1933נכתב כך:
" חובות גדולים לנו כלפי חברינו הגרמנים. בראש ובראשונה הקניית ידיעות בסטרוקטורה של תנועת הפועלים. החדרת הרעיון הקיבוצי והאידיאלים הציונים-סוציאליסטים.
שבעתיים יותר קשה לקלוט חברים מגרמניה שתרבותם, שפתם ואפילו אופן חשיבתם זרים לרוב חברינו.
זוהי הפעם הראשונה בתולדות הגבעה שקיבלנו לתוכנו קיבוץ גדול של יוצאי גרמניה – כ30 איש, שנכנסים אלינו כגוף מאורגן, שלם ומלוכד.
מקווים שבעוד זמן מה, לא ייבדל אצלנו גרמני או פולני והעליה הגרמנית תתמזג באופן מוחלט עם יתר העליות."
(כתב צבי הגבעתי, הירשקה). המקור נמצא בארכיון לתולדות פתח תקווה בחטיבת גבעת השלושה.
בעלון הקיבוץ לא מפרטים את שמות בני הנוער שהגיעו. לכן קשה לדעת אם גם ארווין אלסבך הגיע בקבוצה זו.
לנוער שבא מגרמניה היה קשה להיקלט בקיבוצים שרובם היו יוצאי מזרח אירופה ודיברו אידיש ועברית.
ארווין נשאר בגבעה עד סוף חייו. מאחר והיה פגוע נפש כתוצאה ממה שעבר אצל הנאצים, היה זקוק לטיפול נפשי קבוע. למרות מצבו, עבד כל השנים בחדר האוכל. הוא הפעיל את המכונה לרחיצת כלים שהייתה גדולה ומורכבת. איש לא הפעילה מלבדו.
היה איש שיחה, והיה ידוע באמרותיו השנונות והמבדחות שצוטטו על ידי כל החברים והילדים.
מספר ציטוטים : " באיזה מקום הפרות גרות בבתים והחברים באוהלים ? בקיבוצינו", " אצלנו אלה שעובדים קל אוכלים כבד". הכוונה לחלשים והחולים שקיבלו אוכל מזין יותר.
סיפר מזכיר המשק, שיום אחד הגיע אליו ארווין כולו נירעש וכועס. כשנישאל מה קרה, סיפר לו ארווין שסוניה אפתה עוגה ועליה כתבה את המספר 88 . כשנשאל על ידי המזכיר מה הבעיה, ענה ארווין 88 זה hh משמעו הייל היטלר. הוא נשא את כאבו עד סוף ימיו. ארווין לא בנה משפחה משלו, אך קיבוץ גבעת השלושה היה ביתו.
יהי זכרו ברוך.

יוליוס, אבא של ארווין ליד מכוניתו מצד ימין

ארווין משמאל עם אחותו הילדה ואחיו הגדול וולטר.

לוחות זיכרון ל יוליוס והלנה אלזבך שהוקם בעיר דורטמונד בגרמניה.