אפורי סוזן

סוזן נולדה באלז'יר בשנת 1940. בתחילת 1962 בגיל 22, הגיעה סוזן לארץ עם חלק ממשפחתה, כאשר התחוללה שם מלחמת טרור איומה. המשפחה הגיעה לאילת וכעבור חודש סוזן ואחותה כרמן הגיעו לאולפן העברית הראשון בקיבוץ גבעת השלושה בהנהלתה של יעל שוהם. סוזן נישאה לבן הקיבוץ אברהם אפורי. הייתה זו אהבה ממבט ראשון.
לסוזן ואברהם נולדו ארבעה ילדים: ערן, גיתית, הגר ונועם. ועשרה נכדים.
אברהם כותב על רעייתו: "הפסוק אשת חיל מי ימצא מכוון מפורשות אלייך. את היית הציר המרכזי שהחזיק את המשפחה".
בתחילה עבדה סוזן כאחות במחלקת ילדים בבי"ח 'השרון', אך מזכיר הקיבוץ גייס אותה לעבודה בבתי התינוקות בקיבוץ, והיא המשיכה כמטפלת בבתי הילדים. אח"כ קיבלה על עצמה את תפקיד האקונומית במטבח הקיבוץ. תפקיד תובעני ובלתי אפשרי כמעט. אח"כ השתתפה בצוות ההקמה של הקפטריה במועדון הספורט. סוזן לקחה על עצמה את עול הבית וחינוך ארבעת ילדיהם ובכך, פינתה את בן זוגה אברהם והוא מילא שורה שלימה של תפקידים רציניים בקיבוץ ובמוסדות התנועה.
בני הזוג אפורי יצאו לשליחות לבריסל, בלגיה, שם רכשה סוזן את מקצוע הקוסמטיקאית. ולימים עסקה בזה בקיבוץ – בהתמסרות ומקצועיות רבה.
במשך 15 שנים עבדה סוזן בחנות הנעליים של נגה (נעלי גבעת השלושה) וניהלה את מחלקת ההלבשה. עבודת בחנות הסתיימה במפח נפש גדול ומשהו פנימי נשבר בה.
סוזן נשאה בתפקידים רבים ונענתה לצורכי המערכת וויתרה, פעמים רבות על מה שבאמת רצתה לעשות.
סוזן הייתה אחות, רעייה, אמא, סבתא, דודה אהובה על כל המשפחה בדאגתה ובמסירותה שלא ידעו גבול. אחיינה מישל מפאריס, בנה של אחותה הבכורה סימון- עשה עליה ארצה בעקבות הדודים סוזן ואברהם וביתם החם בקיבוץ, שהפך לביתו.
סוזן חלתה במחלה חשוכת מרפא, סוג של סרטן אגרסיבי. היא החזיקה מעמד למעלה משנה כשאחיותיה האהובות סימון, כרמן וז'ינט באו מצרפת וקנדה לסעוד אותה – עד הסוף המר.
סוזן הובאה למנוחות בבית העלמין בגבעת השלושה,
תהיי נשמתך צרורה בצרור החיים.
יהי זכרה ברוך.