אייצ'יס בטיה (בנדרסקה)

ו' שבט תרס"ג - 03/02/1903

כ"ג תשרי תשי"ג - 12/10/1952

שם אב: יחזקאל

בטיה אייצ'יס (בנדרסקה)

תולדות חיים

בטיה נולדה בעיירה ז'יטומיר שבאוקראינה להורים משכילים. אביה היה מורה לעברית וממנו שאבה את ראשית אהבתה לעמה ומולדתה. למדה בגימנסיה רוסית והצטרפה לתנועת "דרור" הנוער החלוצי סוציאליסטי באוקראינה.
עם החלטת הבוגרים בתנועה, לעבור לפולין בדרכם לא"י, החליטו חוגי הנוער ובטיה בתוכם לצאת לדרך בעקבותיהם. באוקטובר- 1921 עברה עם קבוצת חברות את הגבול הרוסי-פולני דרך אוסטרוג והגיעו לרובנה שבווהלין הפולנית. ברובנה קיימה את עצמה בתתה שעורים בעברית לצעירים ומבוגרים.
בתקופה זו הכירה את אברהם אייצ'יס ונישאו. בתקופה זו שקעה בעבודה ב"החלוץ" שהוקם אז בפולין, בעזרת חברי "דרור" מרוסיה. בהיבחרה להנהלת גליל ווהלין של "החלוץ" שאותה ליוותה בשנות קיומה הראשונות והקשות ביותר. בטיה השקיעה הרבה מאונה בהקמת קיבוצי ההכשרה בווהלין ביניהם בקלוסובה.
בשנת 1929 מלאה את שאיפתה להגשמה עצמית ועלתה עם בעלה אברהם ארצה. הם נמנו עם ראשוני העולים בעליה החמישית ויחד עם עולי הכשרת קלוסובה הראשונים הצטרפו לגבעת השלושה.
לאחר בואה התרחבה המשפחה ונולד בנה , יואל.
מפעל חייה בגבעה היה טיפוח וטיפול בדור הצעיר. שנים רבות נשאה בעול רכזת החינוך ומכאן נתבקשה ע"י מזכירות הקיבוץ המאוחד להעניק מניסיונה הרב. כמו-כן הקדישה פרקי זמן לטיפול בקליטת עליה חדשה בארץ בהצלחה רבה.
בשנים – 1937-8 הייתה שליחת הקיבוץ ל"החלוץ" בפולין ואת מרבית זמנה ומרצה מסרה לביצורו והרחבתו של ההכשרה הגדולה ביותר באותה תקופה, הקיבוץ ע"ש בורוכוב בלודז'.
בתקופת המצור על העליה ושילוח המעפילים לקפריסין נחלצה לשליחות במחנות המעפילים שם. עם שובה מקפריסין חזרה לשאת בעול החינך בגבעת השלושה שוב.
כחברת מזכירות המשק בתקופה הקשה של הפילוג בגבעה וכואבת מאד את כאבו – נצמדה יחד עם כל החברים באמונה גדולה לענין העברת המשק לנזלה (גבעת השלושה החדשה ע"י ראש העין). בטיה ראתה בכך את המוצא לקימום המשק מחדש.
יד הגורל פגעה בה, בטיה חלתה בסרטן שהתאכזר בה קשות. למרות הניתוח היא לא שבה לאיתנה, עד שנפטרה והיא בת פחות מ – 50 בלבד.
קברה היה הקבר הראשון באדמת נזלה. השאירה בעל – אברהם, ובן – יואל.
יהי זכרה ברוך.

אברהם ובטיה אייצ'יס עם בנם יואל

אברהם אייצ'יס