בלומנפלד יוחנן

יוחנן – ערב נר ראשון של חנוכה היום ואתה כבר אינך איתנו. יוחנן ואנוכי – נולדנו בהפרש של יומיים זה מזה. אמהותינו עליהן השלום, הרגישו בדחיפות של אחרי השואה נוראה ומיהרו והביאונו לעולם – שעדיין ליקק את פצעי המלחמה ההיא. בני שלוש היינו , ובהפגזת הקיבוץ במלחמת העצמאות הורינו ממהרים ומורידים אותנו למקלט, סמוך לבית הילדים.
בגיל צעיר התייתמת מאימך האהובה, אבל מצאת המון תמיכה בינינו – בקבוצת הגיל שלך. בביה"ס התגלית כתלמיד מחונן ובעל זיכרון מעולה. את שיעורי הבית העדפת להכין כלאחר יד, אך היית מעורב בכל פעילות חברתית בשכבה. אני זוכר אותך קורא המון ובמהלך השנים רכשת ידע מקיף בתחומים שונים ומגוונים.
לא אשכח את אהבתך הגדולה למוסיקה קלאסית ולמעשה אני חב לך את נביטת אהבתי שלי למוסיקה, אותה רכשתי בחדרך בצריף, בו היה לך ולדני דקל את הפטיפון הראשון עם תקליטים משובחים ונפלאים, שלקחו אותנו למקומות רחוקים וקסומים.
יחד התגייסנו לצבא אני לצנחנים ואתה, שערב גיוסך נפצעת ברגלך, גויסת לחיל המודיעין. אני זוכר את המפגשים שלנו בצריף בערב שבת, כשכולם היו מגיעים לחופשה מלאי חוויות ורשמים. היית אז בחור נאה עם תלתלים שחורים כפחם ועיניים בורקות מלאות חיים ותבונה.
עם שחרורינו מהצבא, הצטרפנו לצוות הכותנה ובתחילת שנות ה-70 הקמנו יחד עם צוות עובדות מסור את ענף החממות בקיבוץ. היה זה יותר מסתם ענף בקיבוץ, הייתה זו חוויה והרפתקה שסחטה מאיתנו המון שעות של עבודה ביום ובלילה, כמו גם יוזמה ומעוף, אך כשמחירי הדלק האמירו אחרי מלחמת יום הכיפורים, נאלצנו בלב כבד לסגור את ענף החממות.
טרם נישואיך, נאלצת להתמודד עם משא כבד: מחלתו של אביך, כמוך, גם אני היינו חסרי ניסיון ויחד ניסינו לעשות כמיטב יכולתנו ולטפל – באביך יעקוב.
בתחילת שנות ה-80 נשאת לאישה את צביה ויחד הקמתם משפחה והולדתם את יובל הבכור ואחותו גוני.
בשנים האחרונות נפגשו דרכינו, לא אחת, ראיתיך משקיע במשפחתך ובילדיך המון אהבה, מחשבה ואף הערצה. לפני שנתיים הבחנו שמשהו בך השתנה ואינך כתמול שלשום. בחודשים האחרונים מחלתך התגברה, עד שבסוף הכריעה אותך. ביום שישי האחרון באתי לבקרך בבית החולים 'איכילוב', כמעט ולא הכרתיך, שכבת בודד ואבוד במיטתך. ניסית להגיד לי משהו, ולבסוף הבנתי אותך: ביקשת שאקח אותך הביתה, אל הבית שכל כך אהבת. החזקתי את ידך וליטפתי את מצחך הגבוה, וכך בילינו דקות ארוכות. לא ידעתי שזה יהיה המפגש האחרון שלנו.
יוחנן, אני קורא בשמך את שם האל וחסד ורחמים, נראה שאלוהים ריחם עליך וקיצר את סבלך ולקח אותך תחת כנפיו.
היה שלום ונוח בשלום על משכבך.
יהי זכרו ברוך.