ברוסטין שמוליק

ט בניסן תרע"ג - 16/4/1913

ג' אדר א' תש"ס - 9/2/2000

שם אב: יהודה

שם אם: מרים

ברוסטין שמוליק

תולדות חיים

שמוליק נולד בשנת 1913 בעיירה ישינובקה, בפלך ביליסטוק שבפולין. להוריו היו שני בנים ושתי בנות, והבית נשא אופי מסורתי. היה זה בימי הצאר הרוסי ושם המשפחה ברוסטין, ניתן כדי להימנע מגיוס הבנים לצבא הרוסי.
עד גיל 12 למד שמוליק ב'חדר' , שם למדו קרוא וכתוב בעברית, תלמוד ותפילה. בשנתו ה- 13 עזב את בית הוריו ועבר לבית סבו בעיירה גייבו, שם למד בביה"ס עברי 'תרבות', שהיה ידוע בזיקתו לא"י והמורים הגיעו מישראל.
בתום שנה, הצטרף לבית ספר עברי אשר נפתח בעיירה, שנשא אופי של לימודים חילוניים, כחלק מהמהפך התרבותי והמנטלי שהתחולל בתקופה זו בקרב היהודים.
בגיל 17, נחשף שמוליק לוויכוחים הסוערים שהתקיימו בעיירה, בין נציגי הבונד והקומוניסטים, אשר סללו את דרכו לתנועת 'החלוץ' ולקיבוץ ההכשרה 'תל חי', כהכנה לקראת עלייתו לארץ ישראל.
ההורים התקשו לקבל את דרכו של שמוליק כחלוץ עברי, ועז היה רצונם, כמו כל הורה יהודי, ששמוליק יצא ללימודים. אך השליחים שכנעו אותם שחיי ההכשרה מהווים הכנה לקראת החיים הקשים והעלייה לארץ ישראל.
בהיותו בן 21, עלה לארץ והגיע לקיבוץ גבעת השלושה. כאן הכיר את פנינה, ויחדיו הקימו תא משפחתי ונולדו להם ילדיהם: הלל ושושנקה.
ראשית דרכו של שמוליק בקיבוץ הייתה בהקמת ביח"ר לנעליים שהיה מפנה ופריצת דרך בתפיסתו של החלוץ העברי ומעבר מעבודת כפיים קשה – לעיסוק בתעשייה.
בפרוץ מלחמת השחרור, בהיותו מזכיר הקיבוץ, סייע רבות לחברי וילדי רמת הכובש, שהתקשו לחיות תחת הפגזות האויב הערבי.
עם הפילוג בשנות ה-50, קיבל המשק שטחים נרחבים ב'נזלה', ממזרח לפ"ת, והקיבוץ החצוי, שידע ימים סוערים – התפלג. המשפחה , עם חברים נוספים עברו ל'נזלה' – היא גבעת השלושה של היום. בניית המשק החדש ארכה כשלוש שנים, ושמוליק קיבל על עצמו תקפיד מרכזי וחיוני באותם ימים- ריכוז בניית הקיבוץ החדש.
בתחילת שנות ה- 60 נשלח שמוליק מטעם הקיבוץ ללימודי חקלאות בפקולטה לחקלאות ברחובות.
בכל שנותיו בקיבוץ, מלא שמוליק תפקידים מרכזיים: מזכיר, מרכז משק, רכז בניה, תמחירן בקופת בית. יכולותיו באו לידי ביטוי בדרכו זו והשפעתו ניכרה בכל.
בגיל צעיר הוא התאלמן מפנינה אשתו, שנפטרה ממחלה קשה. לאחר שנים הקים בית שני עם מרים רוט והמשפחה התרחבה. בדרכו המיוחדת, ידע שמוליק להיות הגורם המאחד והמקשר בין כל הנכדים.
בשנה האחרונה, חלה הידרדרות במצבו הבריאותי ושמוליק טופל במסירות ובאהבה ע"י הצוות ב'בית דור'.
מרים ובני המשפחה סעדו אותו עד לרגעיו האחרונים.
תנוח על משכבך בשלום.
יהי זכרך ברוך.