גולצמן בלומה (לבית פבריקנט)

ז' חשוון תרע"ו - 15/10/1915

י"ג חשוון תשנ"ח - 13/11/1997

שם אב: וולף

שם אם: מריל

גולצמן בלומה (לבית פבריקנט)

תולדות חיים

בלומה נולדה בעיירה סרני שבחבל ווהלין על גבול רוסיה – פולין (כיום באוקראינה). אביה של בלומה היה קבלן כמו כל משפחת פבריקנט.
את שנות ילדותה עשתה בעיירה עם אחותה ריבה ואחיה אברהם. ב-1933 נישאה בלומה לקופל פולישוק בן העיירה ונולדו להם שני בנים: סנק ומוניק.
קופל בעלה של בלומה נרצח על ידי שכניו האוקראינים ב1939 עם פרוץ מלחמת העולם ה-2. גם אחיה אברהם והוריה נרצחו כך.
בלומה נשארה עם אחותה וחמשת ילדיהם.
האחיות וילדיהם עולים על רכבת ובורחים לפנים רוסיה. משם צעדו ביערות בחפשם מחסה מפורעים. בשנת 1940 הן מגיעות לסיביר ומתמקמות במחנה פליטים מאומות שונות שנמלטו מהנאצים. בלומה עבדה בכל עבודה כדי לפרנס את ילדיה. גם בסבלות וכיבוי אש.
בקיץ -1945 עם סיום המלחמה חזרו לעיירה סרני שהייתה תחת שלטון רוסי.
אולם השקט לא חזר והפרעות ביהודים המשיכו, לכן מחליטים בלומה ועוד יהודים בסביבתה לעלות לארץ ישראל. בעזרת מוסדות יהודיים הם מצליחים לעבור את הגבול לגרמניה. בלומה פוגשת שם את בעלה החדש בוריס גלוצמן נישאת לו ונולדת לה בת בתיה. בניה הגדולים , סנק ומוניק מצטרפים לקבוצות בני נוער ובמסגרת עליית הנוער, הועלו ארצה ושוכנו בקיבוץ גבת. סנק עובר אח"כ לקיבוץ גבעת השלושה.
בלומה ומשפחתה עולים ארצה ב-1948 והועברו למעברת חדרה. ב1953 נולדת בתם השניה – זיוה. הבעל בוריס חלה במחלה קשה ונפטר. בלומה ובנותיה עברו לגור בגבעת השלושה ליד בנה , סנק.
בלומה נקלטה טוב בקיבוץ עבדה בתפירה במחסן הבגדים לילדים. למרות בריאותה הרופפת המשיכה בעבודתה בחריצות ודייקנות.
בלומה הייתה אשת ספר וקראה הרבה כל חייה. גם שהחלה לאבד את מאור עיניה החליפה קריאה בספרים מוקלטים.
סבתא בלומה הייתה קשורה מאד לנכדיה וילדיה.
נפטרה כשלידה בן וכלה עם נכדים ונינים. בקיבוץ ועוד שלושה ילדים עם נכדים בעיר.
יהי זכרה ברוך.