גרבינסקי רחל

כ״ט אלול תרע"ג - 1/10/1913

כב ניסן תשמ״ט - 27/4/1989

גרבינסקי רחל

תולדות חיים

רחל נולדה בעירה לוצ'ין שבלטביה ע"י הגבול הרוסי. לכן החינוך שקיבלה היה מעורב בלטבית וברוסית. המצב הכלכלי היה קשה, ולכן רבים מן היהודים הגרו לדרום אפריקה ובניהם גם אביה של רחל. הוא חשב להעביר לשם את כל המשפחה.
לרוע המזל, פרצה מלחמת העולם הראשונה והמשפחה נשארה מנותקת מהאב, האם נלחמה על הקיום. עשתה את כל המאמצים כדי שלא יורגש מחסור לילדים. בגמר המלחמה, חזר האבא אך כעבור זמן קצר, נפטר וכל העול נפל על האם. היא דאגה שהילדים יקבלו השכלה. רחל סיימה ביה"ס תיכון ובית ספר למסחר.
ענייני א"י היו רחוקים ממנה. המורה הרוסי הקריא להם שיר על פלשתינה ונהר הירדן והדבר הקסים את הילדים. היא הושפעה מאוד מנאומו של ז'בוטינסקי, שביקר בעירם וקרא ליהודים לעלות לא". רוב הנוער השתייך לבית"ר ורחל ביניהם. אבל היא התאכזבה מהר מהרעיון הרביזיוניסטי.
רחל הושפעה מאוד מהשליחים של ההסתדרות והקיבוץ. רחל וחלק מחברותיה עברו ל'החלוץ' זה היה בשנת 1934. היטלר כבר עלה אז לשלטון. האדמה החלה 'לרעוד' מתחת לרגלי היהודים. רוב נוער התחיל לחשוב על עליה לא"י. רחל הייתה שנתיים בהכשרה ע"י ריגה. בתחילה היה לה קשה מאוד, היא לא הייתה רגילה לעבודה קשה ולמנהגי החיים בהכשרה.
אט אט התגברה והחלה להכין עצמה לעליה. קשה מאוד הייתה לה הפרידה מאימה. היא ניחמה את האם, שתעשה כל מאמץ שכל בני המשפחה יגיעו לישראל. אבל גורלם נחרץ בשואה וכל המשפחה נספתה. בשנת 1936 הגיעה רחל לישראל ומכאן החלה פרשת הנדודים ממקום למקום… היא התחילה בקיבוץ 'גשר' ועברה לקיבוץ גליל – ים. שם היא נישאה לאברהם ברקוביץ ז"ל. אחר הפילוג בקיבוץ המאוחד, חיו תקופה קצרה בנצר- סירני ומצאו את מקומם הקבוע, לאחר מכן, בקיבוץ עינת.
שם היו שמחים בחלקם, אבל האסון שקרה עם מותו הפתאומי של בעלה, השפיע עליה קשות. היא הייתה בהלם. עבר זמן רב עד שהתאוששה.
רחל החלה לעבוד במזכירות 'האיחוד' ואח"כ בתק"ם בת"א, במחלקת הסטטיסטיקה. שם מצאה את מקומה, רכשה לה מספר חברות ולאט לאט, חזרה לעצמה.
באותו זמן היא הכירה את חברינו מרדכי גרבינסקי. הגורל הפגיש את שניהם וגאל אותם מבדידותם. הם הקימו מחדש משפחה בגבעת השלושה. הקימו בית חם עם אוירה משפחתית נעימה לבנים ולנכדים של שניהם. שררה ביניהם אוירה של הבנה הדדית.
בהקלטה אמרה רחל: "כשעברתי לגבעה היו לי הרבה חששות, אבל כעת אני מאושרת.
טוב לי עם מרדכי יחד עם ילדינו".
והנה הגורל המר, קטע באכזריות ובפתאומיות את המשאלה הצנועה הזו. כפי שנאמר בספר תהילים:" אנוש כחציר ימיו".
רחל נקטפה מאיתנו ואיננה.
השאירה בעל , ילדים ונכדים.
יהי זכרה ברוך.