יצחקי (דודי) דוד

כ"ג אב תרצ"ז - 11/8/1937

י"ח כסלו תשכ"ד – 10/12/1963

דוד (דודי) יצחקי

תולדות חיים

דודי נולד בעיר אהוז שבפרס. בן זקונים במשפחתו הענפה, בת עשרה אחים ואחיות
בסוף שנת 1949, לאחר שלמד 4 שנים, עלה ארצה עם אחיו אברהם. תחילה שהו כ- 5 חודשים במוסד "אונים", ומשם עברו לחברת הנוער בגבעת השלושה.
דודי ואברהם היו הראשונים ממשפחתם שעלו ארצה. עוד בילדותם ספגו מאביהם ערכי ציונות ואהבת מולדת. באותם ימים הייתה העלייה מעירק דרך פרס, עדיין בלתי לגלית.
האב היה רב ראשי בעירו. כציוני נאמן הקים מחנה לעולים שברחו מעירק ועברו לפרס. דודי היה עוזר על ידו בהגשת אספקה, אוכל ולבוש. למרות גילו הצעיר היה משתתף בשיחות עם העולים ומעודדם.
האב נפטר לפני עלות המשפחה ארצה. לאחר הצטרפותו של דודי לגבעת השלושה, התערה מהר בחיי הקיבוץ. זכורים טיולי החטיבה שדודי "המנצח על המוראל". ראשון היה מבעיר את המדורה בזמן ארגון החניה.
עוד לפני הצבא התחיל לעבוד במוסך. לראשונה כמנקה חלקים, אולם במקביל רכש ידע במכונאות.
בצבא המשיך כמכונאי. הוא התנדב לעבוד ביחידה מרוחקת באילת. זכה שם לציון לשבח מיוחד ממפקדיו, על מסירות ואחריות בעבודתו.
לאחר השרות יצא דודי עם כמה מחבריו לכתה לשנה שלישית עזרה לקיבוץ יראון שבגליל. בשובו הביתה , לאחר תקופה של עבודה במשק, עלה לעבוד על אוניה של הקיבוץ – פלי"ם.
כשהיה חוזר מהפלגה היה מכנס את החברה לספר את חוויותיו על הים. נראה כי הימאות קסמה לו.
בבוקר י' חשוון בעודו ממהר לתפוס את האוטובוס שיספיק לעלות על האוניה בזמן, פגע בו האוטובוס ופצעו קשה. לאחר כשבוע מת מפצעיו בבית החולים. בן 26 במותו.
השאיר אחריו משפחה ענפה. נטמן בגבעת השלושה.
יהי זכרו ברוך.

דודי יצחק עם אסתר אלון