הדרי משה

כ"א תמוז תרצ"ג - 15/7/1933

י"ח כסלו תשפ"ג - 12/12/2022

שם אב: יצחק (איזיה)

שם אם: סוניה

הדרי משה

תולדות חיים

משה הדרי היה מאותם ילדים שמצטיינים בכול. היה תלמיד ברוך כישרונות. הצטיין בספורט, בציור, בנגינה, בתיאטרון ועוד. המורים בבית הספר בקיבוץ התקשו להתמודד עם מגוון העיסוקים בהם מצא עניין.
הוריו של משה, סוניה ויצחק (איזיה) הדרי (בלוך) גורשו מרוסיה הקומוניסטית בצו בית המשפט בעוון פעילות מחתרתית בתנועה הציונית־סוציאליסטית, הצא"ס, ועלו לארץ ישראל בשנת 1925. לארץ הגיעו עם בתם הבכורה, בת־עמי, שנולדה בכלא הרוסי. הזוג הגיע לפתח תקוה עם בתם התינוקת, והצטרף למקימי קיבוץ גבעת השלושה.
שלוש בנות ושלושה בנים הביאו לעולם סוניה ואיזיה הדרי. משה (מוישלה, כפי שקראו לו בקיבוץ), שנולד ב־1933, היה ילדם השלישי. ששת הילדים של משפחת הדרי הצטיינו בתחומים שונים, אולם רק למוישלה קשה היה לבחור במה ישקיע את מרצו. בהיותו נער עסק בעיקר בספורט. אדון ברקר, מאמן השחייה האגדי מפתח תקוה, צירף אותו לסקציה של הפועל פתח תקוה, שבמסגרתה הגיע הדרי להישגים מרשימים – ועל כך יעידו אין ספור כתבות ותמונות שהתפרסמו בעיתונות הארצית באותן שנים. בהיותו בן 13 החזיק בשיאי "הפועל" לילדים בשחיית 50 מטר גב, חתירה וחזה. שנה אחר כך, בתחרויות הנוער, הכתיר אותו "דבר השבוע" מה־27.8.1948 בתואר: "'הכוכב הצעיר' של 'הפועל'". ב"עוזנו", עיתון הספורט של "הפועל", בכתבה שכותרתה "התרשמותי מאליפות השחיה השביעית" (אליפות "הפועל" הראשונה במדינת ישראל, שהתקיימה ב־1949), משבח הכתב צבי כתבי את סגנון השחייה של הדרי. במכבייה השלישית התחרה הדרי ב־200 מטר חזה ואף השיג את המינימום האולימפי הנדרש להשתתפות באולימפיאדת הלנסינקי, אלא שהקיבוץ לא אישר את יציאתו לאולימפיאדה בטענה, שאת הקיץ הקודם בילה בקורסי הכנה למכבייה ומכסת התענוגות שלו מלאה… כחייל הגיע הדרי למקום הראשון באליפות צה"ל במאה מטרים חתירה.
השחייה לא הייתה ענף הספורט היחיד בו הצטיין הדרי. הוא התאמן אצל מגלי באתלטיקה, והגיע למקום הראשון באליפות הפועל לנוער בקרב חמש. כמו כן היה חבר בנבחרת ישראל בהתעמלות מכשירים ובזריקת דיסקוס.
בשנת 1951, כשהיה בן 17, תלמיד כיתה י"א, הקים בגבעת השלושה מכון לפיתוח הגוף. באותה שנה נערכה התחרות הראשונה של "מר ישראל" במדינת ישראל הצעירה. את התחרות ארגן רפאל הלפרין, שעמד בראש "מכון שמשון". הקיבוצניק החצוף (לא סיפרנו כי היה יפה תואר, חתיך, כמו שאומרים היום) ניגש לתחרות השנייה של "מר ישראל הצעיר", וזכה במקום הראשון. בין השופטים בתחרות היה גם יצחק שדה, מקים הפלמ"ח. זו הייתה סנסציה. קיבוצניק מבליט את יפי הגוף! בקיבוץ לא ראו את הזכייה בעין יפה – הרי מה שחשוב באמת הם העבודה ויגיע הכפיים.
אך לא רק בספורט עסק הדרי בנעוריו, אלא גם בציור, שכשבגר הפך לעיסוקו המרכזי. הדרי היה בין תלמידיו של הצייר צבי שור. בסטודיו הקטן שהיה לשור בגבעת השלושה קירב אליו את המוכשרים והטובים שבין תלמידיו, והדרי ביניהם.
קשה לעקוב אחר היקף הפעילות האמנותית של הדרי – במהלך השנים הציג 7 תערוכות יחיד וב־10 תערוכות קבוצתיות, שימש כמעצב התפאורות של להקת המחול הבין־קיבוצית, עיצב מיצגים במוזיאון גולני, עיצב ובנה דגמים היסטוריים בגודל טבעי למוזיאון השריון בלטרון, עיצב ובנה רהיטים ועוד.
הדרי, שהתגייס לחיל השריון, עלה בסולם הדרגות. במלחמת יום הכיפורים היה מג"ד טנקים. עם תום שירות המילואים הממושך שלו התבקש לשרת בקבע כמדריך בקורס מפקדי פלוגות של חיל השריון. אחר כך שימש כסמח"ט שריון – במילואים, כמובן.
עם נישואיו לרזיה שחטר, בת קיבוץ אשדות יעקב, עבר לאשדות יעקב מאוחד. בשנים האחרונות התגורר הזוג בתל־אביב.
הדרי הוא גם נגן מנדולינה משובח ונגן גיטרה. הוא מנגן במנדולינה ב"חבורת שהם" ואחד הזמרים המובילים בה.
נטמן בבית העלמין אשדות יעקב לצד רזיה, אשתו.
יהי זכרו ברוך.

משה התינוק עם הוריו ושתי אחיותיו הגדולות במה ונירה

בבריכת השחיה – מצטיין

דיוקן עצמי- ציור של משה הדרי

בחצר ביתה של יעל שהם שני מימין מוישל'ה מנגן על מנדולינה.