ז'גר (צביבל) מרים

ג' סיון תרע"ה - 16/5/1915

י'ב טבת תשנ"ה - 15/12/1995

שם אב: איטשע

שם אם: ניוניס

ז'גר (צביבל) מרים

תולדות חיים

מרים (מירציע ) נולדה . במלניצה שבפולין, ישוב יהודי קטן הנמצא כ- 30 ק"מ מעיר המחוז קובל שהושמד במלחת העולם
עלתה לישראל יחד עם דני ז'גר בעלה .לעתיד כאשר הייתה אווירה של טרום מלחמת העולם השנייה באוויר
כשנה לפני העלייה לישראל הקבוצה שהתארגנה לעליה עברה הכשרה בקיבוץ "חלוץ" בלוצק כולם חדורי מוטיבציה ליישב את הארץ ושם הירבו לדבר לספר וללמוד על ישראל
אושרו לעליה מספר פעמים, אך שערי ארץ ישראל נסגרו ע"י הבריטים כחלק ממדיניות ה"ספר הלבן" של שנת 1939. לכן לא הייתה ברירה והוא נאלץ לעלות בעליה בלתי לגלית באוניה היוונית "אטרו". אונייה להובלת בהמות ההפלגה הייתה בתנאים קשים מאד .
בקבוצה שהתארגנה והגיעה מלוצק היו מרים ודני ז'גר
כשהגיעו לחופי הארץ, הספינה נתפסה ע"י הבריטים והם נשלחו למעצר למחנה בריטי ליד עתלית. כעבור מספר ימים שוחררו. מרים ודני מצטרפים ל"קיבוץ המאוחד" לפלוגת "יודפת" שהתארגנה ושהתיישבה בצפת והכינה את עצמה לעליה על הקרקע.
משימתם הייתה, הקמה מחדש של קיבוץ מחניים שננטש בעבר. הקיבוץ עלה מחדש במסגרת המבצע הלאומי "חומה ומגדל".
תנאי החיים במקום היו קשים ולעיתים מזומנות ללא מים. כנופיות ערביות פגעו בצינור המים שהגיע מראש פינה.
במחניים חיו מרים ודני 13 שנה. מרים עבדה בעבודות הנשים בקיבוץ וחלק מעבודות הנשים הייתה עזרה בהגנה על מחניים ניקוי תחמושת והכנתה לשימוש . החיים במחניים היו קשים מאד עד לבלתי נסבלים ללא מספיק מזון לחברים
מרים ודני התחתנו יחד עם עוד 9 זוגות בחתונה משותפת כשהזוגות ביקשו להכין עוגה משותפת פנו לאקונומית וזו אמרה להם : הגזמתם
כקבוצה ידעו לשמוח למרות החיים הקשים
במלחמת השחרור, בשנת 1948 עם הקמה המדינה ופרצה מלחמת השחרור, מחנים הופגזה באופן קשה ע"י הסורים הבחורים גויסו לצבא וחלקם נשארו להגן על הקיבוץ. האימהות והילדים עברו לטבריה. כשטבריה הופגזה העבירו אותם לחיפה שם התגוררנו בבית בן שלוש קומות של ערבים שנטשו את ביתם
בשנת 1952 , בלי קשר לפילוג הגדול בתנועה הקיבוצית חברי מחניים עזבו כקבוצה ואותם החליף במחניים גרעין גדול של נחלאים. קבוצת חברים גדולה של חברים ממחניים ומרים ודני ושלושת ילדיהם בתוכה, הצטרפו לקיבוץ גבעת השלושה. ואחרים עברו לקיבוץ גבת , לקיבוץ יפעת, וחלק עברו להתגורר העיר .
בשנה הראשונה עבדה על פי סידור העבודה, עד שכל הקיבוץ עבר להתיישבות החדשה בנזלה.
בנזלה עבדה מרים, שנים רבות בלול שאותו ניהלה. לאחר מכן עברה לעבוד במטבח הקיבוץ. במטבח מרים לקחה יוזמה ויצרה מחלב עיזים שנחלב במשק החי של בית הספר, יצרה גבינות מלוחות שלהן היה ביקוש עצום בחדר האוכל של הקיבוץ.
מרים נפטרה בשנת 1995
כאשר משאירה מאחוריה שלושה ילדים – יהודית, משה, מאיר. שלושתם נשואים ולכולם נכדים ששימחו אותה בשנותיה האחרונות.
יהי זכרה ברוך.

סבתא מרים עם הנכדה סהר

משפחת ז'גר – דני ומרים עם ילדיהם – יהודית, משה, מאיר.