זילברג גרשון (הרמן)

ט"ז אדר א' תרס"ח - 18/2/1908

כ' סיון תשל"ח - 25/6/1978

שם אב: משה

שם אם: פרל

זילברג גרשון (הרמן)

תולדות חיים

גרשון נולד בעיר לובלין למשפחה בעלת ייחוס מן המעמד הבינוני, האב היה סוחר עורות.
משפחתו מתייחסת לתלמידו של הבעל שם טוב – הרב שמחה בונם (המאה ה-17).
במשפחה היו חמישה ילדים: שתי בנות ושלושה בנים. אחיו יהודה (יידל ) ,ששרת בצבא האדום, נספה ברוסיה. אימו פרל ובנותיה שרה – דינה וחווה'לה וילדיהם הפעוטים – הובלו למחנה ההשמדה – מיידנק. אחיו הצעיר, יענקלה, שרת בצבא פולין וכך ניצל.
אבינו ברח מזרחה – לברית המועצות לאוזבקיסטן. כשהוא קרוע בנפשו ומשאיר מאחוריו את משפחתו הגדולה ואת אחיינו האהוב – יוסל'ה, שהפציר בו, שייקח אותו עימו.
בעיר טשקנט פגש את אמנו ברוריה ובשנת 1945 נולד להם תינוק, שקפא מקור ונפטר בגיל חודש. הם קראו לו: 'גורלי'. ייתכן כי בעקבות אירוע זה, החלו הבקיעים הראשונים בחיי הנישואין שלהם.
באותה שנה הם נענו לקריאתו של אחיו הצעיר יענקל'ה ושל ממשלת פולין וחזרו – לוורשה. בוורשה ניהל גרשון מפעל גדול לעיבוד עורות, השתתף בהפגנות האחד במאי והרגיש בונדיסט ופטריוט פולני. חייהם היו טובים, כביכול.
בוורשה גם נולדו שתי בנותיהם, שקרויות ע"ש אימהותיהן שנספו – פנינה (פרל) וטובה (גיטל). הוא עלה לארץ, כנראה בלית ברירה, היה מעדיף להישאר בפולין. אך אשתו ברוריה הייתה ציונית בחינוכה ובנשמתה והיא זו שהכריעה בסוגיית העלייה.
בשנת 1950 יצאו גרשון, ברוריה ושתי בנותיהם באוניה האחרונה – "גלילה", שיצאה מפולין לפני רדת מסך הברזל והאיסור לצאת ממזרח אירופה. בתחילה באו לגבעת השלושה.
גרשון ניסה להשתלב במפעל הנעליים 'מנעל' – ללא הצלחה.
אח"כ הם עברו לגבעתיים.
הקליטה בארצנו – הייתה קשה עליו, מה גם שלא שלט בשפה העברית. אשתו ברוריה, לעומת זאת, שלטה בשפה והייתה מורה מיומה הראשון בארץ. הוא עבד כגזרן עור בת"א-יפו.
גרשון נפרד מברוריה, עבר לת"א וגר לבדו, אך המשיך להיות אבא מסור, דואג ואוהב לבנותיו וסבא לנכדותיו.
גרשון חלה והגיע למשפחת בתו פנינה בקיבוץ גבעת השלושה. הוא החלים ולא היה קץ לאושרו כשהיה מביא בשעה ארבע, את נכדו אסף – מבית הילדים אל החדר.
תקופה מסוימת, השתלב במפעל הנעליים 'נגה' כמו בראשיתו כשעבד במקצועו כגזרן עור.
אך המחלה האיומה הכריעה אותו. שבוע לפני מותו הוא התבשר שנולד נכדו טל- יעקוב, שנושא את שם אחיו יענקלה.
גרשון השאיר שתי בנות -פנינה שפי וטובה אבירם וחמישה נכדים.
הובא לקבורה בבית העלמין בקיבוץ.
יהי זכרו ברוך.

כתבה בתו: פנינה שפי (זילברג)