חוצב (צ'צקי) חיים

חיימקה נולד בקיבוץ גבעת השלושה, בן זקונים להוריו ותיקי המשק. הוא נולד חולני וקטן ובילה רבות משנות חייו הראשונות בבתי-חולים. כפעוט היה נמוך קומה מחבריו והם התאנו לו הרבה, אך הוא הצליח בכוח רצונו, בכישרונותיו, ובשקט שאפיין אותו כל חייו, לכבוש לו מקום ראשון בין חבריו. בן חמש וחצי היה כשנכנס לבית-הספר וגם שם היה הצעיר בין חבריו והמבריק שבהם. הוא היה ראשון בכיתה בלימודים, ואף אהוב היה על חבריו. מאחר שאהב לארגן טיולים ומחנות, שמחו חבריו להטיל עליו תפקידים אלה. כמו כן היה שחקן כדורסל מצטיין. מילדותו הצטיין ביושרו, במסירותו ובשמשו דוגמא אישית בכל תחום פעולה. חיימ'קה היה צמא דעת ובעל תפיסה מצוינת. לרוב השתעמם בכיתה, שכן לא היה צריך יותר מדקות אחדות כדי להבין את תוכן השיעור כולו. הוא למד י"א כיתות בגבעת-השלושה ובאותה עת הדריך בפתח-תקוה, בתנועת הנוער העובד. בכיתה י"ב למד בעין-חרוד וגם שם הצטיין ביכולתו, בכישרונותיו ובעצמאות המחשבה והמעשה. כאשר חזר מעין-חרוד למשק, החליט לעבור את בחינות הבגרות בכוחות עצמו. אחרי יום עבודה, פעילויות בחברת הילדים ומספר שעות קטן ביותר של שינה, שקד על ספריו ועמד בבחינות, בציונים טובים ביותר.
חיים גויס לצה"ל בתחילת יוני 1967
והתנדב לחיל השריון. את פרק האימון הבסיסי סיים בהצטיינות, ואחרי-כן עבר בהצלחה קורס מפקדי טנקים ואחריו קורס קצינים וקורס קציני שריון, שאותם סיים כחניך מצטיין. הוא התקדם במהירות רבה, ועוד בהיותו בשירות סדיר מונה מפקד פלוגת שריון. היה אחד המ"פים הצעירים והמעולים שבחיל. בתקופת מלחמת ההתשה נכווה חיימ'קה בשתי רגליו בעת חילוץ טנק, ושכב כחודש ימים בבית-החולים "הדסה" בירושלים. כשיצא מבית החולים נקבעה לו נכות מסוימת, אך הוא סירב בתוקף שישנו את הפרופיל הרפואי שלו. הוא חזר לשרת ביחידה קרבית והצליח להתגבר על פצעיו בכוח רצונו העז. חייליו מעידים עליו שמעולם לא שלח אחרים לבצע עבודות קשות. כשהיה כבר מפקד-פלוגה בדרגת סגן, היה יוצא עם חייליו לעבוד. איש לא יכול היה לראות את המ"פ מנקה משטחים והפלוגה כולה כאיש אחד עסקה במלאכה. יחסו אל פקודיו היה אבהי ממש. הוא דאג למשפחותיהם ובחופשות נהג לבקר אצלן ולדאוג לצורכיהן. בתום שירותו הסדיר התנדב לשרת עוד שלושה חודשים.
בחוות הדעת של מפקדים עליו צוין: "קצין מעולה דאג לחבריו, חרוץ, מסור, אמיץ ובעל ביטחון עצמי, שקט נפשי וכושר מנהיגות. ממלא את תפקידו ביעילות מקסימלית".
לאחר ששוחרר מהצבא, ריכז חיימ'קה את קייטנת החוץ של הקיבוץ ועסק בקטיף הכותנה.
אהבתו ללמודים וצימאון הדעת שלו דחקו בו לעזוב את המשק והוא הלך ללמוד הנדסת חשמל בשלוחת הטכניון בבאר-שבע. טרם החל בלימודים, ב-1971 נשא לאישה את חברתו מיקה בת ירושלים, שהצטרפה אליו לחיים וללימודים בבאר-שבע. את שתי השנים הראשונות ללימודים באוניברסיטת באר-שבע סיים חיימ'קה בהצטיינות. כדי לממן את הלימודים עבד כמורה לפיזיקה בבית-הספר התיכון בדימונה, שם היה אחד המורים הנערצים, ובחופשות עבד כנהג. ביום הכיפורים, שבו פרצה המלחמה, שהה בירושלים אצל הורי אשתו מיקה. הוא לא הפסיק את הצום, לא אכל דבר ורץ ליחידתו כל עוד נפשו בו, כדי להקדים את חייליו.
הוא הגיע ליחידה לבוש אזרחית, ללא דסקיות זיהוי, וללא ציוד אישי ומיד החל מכין בעצמו את הטנקים. הוא הכין וחימש במו ידיו את ארבעת הטנקים הראשונים שבראשם יצא לרמת-הגולן. בקרב פיקד על הכוח בשקט ולא איבד את שלוותו אל מול ים השריון של הסורים ואש התופת שנתכה על יחידתו. ביום י"א בתשרי תשל"ד מספר המח"ט " ראיתי את צ'צקי עם ג'ינס וחולצה בהירה ואני שואל: צ'צקי, מה העניינים? והוא עונה: ארבעה טנקים כבר מזוודים. הוא בעצמו עבד והכין טנק אחר טנק…. היו אלה ארבעת הטנקים
תיאור המעשה: במלחמת יום הכפורים שימש סרן חיים חוצב ז"ל מפקד פלוגת טנקים בקרבות רמת הגולן. עם פרוץ המלחמה ארגן סרן חיים חוצב ז"ל שמונה טנקים, ובכוח זה יצא ללחימה מול כוחות אויב עדיפים. ב-7 באוקטובר 1973, במהלך הקרבות, נפגע הטנק שלו. סרן חיים חוצב ז"ל עבר לטנק אחר. בקור רוח המשיך בלחימה למרות שמרבית הטנקים שבפיקודו נפגעו, והוא נותר עם שני טנקים בלבד מול כוחות האויב, שהמשיכו לתקוף מטווחים קצרים ביותר. סרן חיים חוצב ז"ל המשיך בלחימה עד נפילתו. במעשיו אלה גילה סרן חיים חוצב ז"ל יזמה, אומץ לב ודבקות במשימה למופת. על מעשה זה הוענק לו : עיטור המופת ניסן תשל"ו אפריל 1976, מרדכי גור, רב אלוף, ראש המטה הכללי.
חיימ'קה הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בפתח-תקוה. השאיר אחריו אישה, הורים ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.
מספר מפעלים נוסדו להנצחת זכרו של חיימ'קה חוצב: האגף הטכני-מקצועי בבית-הספר בדימונה, שבו לימד, ייקרא על שמו.
אירועי כדורסל נערכים במסגרת "הפועל ברמת הגולן הוקמה אנדרטה".