ליפשיץ ישראל

כ"ז אדר ב' תרל"ג - 26/4/1913

ד' סיון תשמ"ו - 10/6/1986

שם אב: אליעזר

שם אם: מרים

ליפשיץ ישראל

תולדות חיים

ישראל נולד בפולין בעיירה זילוישין. משפחתו הייתה דתית . בילדותו למד ב"חדר", וב"ישיבה" והוסמך לרבנות בגיל 18.
כאשר רוח ציונית חדרה לעיירה , יצא להכשרת ב"פועל המזרחי". ב1933 עלה ארצה, וזמן מה התגורר בחיפה. שם הכיר את לינה רעייתו.
ב-1936 עם תחילת מאורעות תרצ"ו, הצטרפו לקבוצת חברים שנשלחה להתיישב בצפת , כפלוגה עירונית במטרה לעזור בהגנת העיר ולהיאבק על עבודה עברית.
ב-1939 עלתה הקבוצה להתיישב בקיבוץ מחניים ולהקימו מחדש. התנאים היו קשים ביותר, ישראל עבד בחקלאות ובעבודה ציבורית.
ב-1940 , התגייס לבריגדה היהודית עבר את שנות המלחמה במצרים ולקח חלק בקרבות באיטליה. עם סיום המלחמה ב-1946 חזר הבייתה, למחניים וארגן את גן הירק וענפי השדה. במשך זמן רב שימש במקביל גם מרכז משק.
בפרוץ מלחמת השחרור – 1948, היה למפקד המקום מטעם ההגנה, בשעה שהקיבוץ היה נתון להפגזות כבדות של הצבא הסורי, שפלש לגליל העליון.
ב-1952 , בפילוג של הקיבוץ המאוחד, עברה קבוצת חברים ומשפחת ליפשיץ בתוכם, לקיבוץ גבעת השלושה. פה הוא פיתח את ענף הירקות והניח את היסודות לענף הכותנה שהיה אז בראשיתו.
במשך שנים היה מזכיר גבעת השלושה ובתפקידו זה השקיע רבות בקליטת חברים חדשים מהעיר כדי להגדיל את האוכלוסיה שקטנה כתוצאה מהפילוג.
למד בקורס של רכזי משק בעין חרוד ודאג לשינוי מבני במשק החקלאי בקיבוץ. בשנים 1964-5 למד בפקולטה לחקלאות ברחובות בקורס הבינקיבוצי שם. השקיע רבות בפיתוח ענף הלול ובלילות השלים את לימודיו בפקולטה לחקלאות לשם קבלת התואר וכן להשלים לימודים לקבלת תעודת בגרות.
ב-1978 בהיותו ב-65 , קיבל את תעודת הבגרות המיוחלת ותואר "בוגר" מהפקולטה לחקלאות. באותו טקס של חלוקת התעודות ברחובות קיבל גם בנו הבכור גלי את התואר האקדמי בגיל 40.
אב ובנו באותו מסלול – בפער של דור.
בשנותיו האחרונות עבד ישראל בבית החרושת לנעלים ובזמנו הפנוי, עסק בתחביביו הרבים: צילום, מתמטיקה, קרמיקה ,ספרות ותנך. אך אהבתו הגדולה הייתה משחק השחמט, בו עסק עד סוף ימיו ממש.
ישראל , לא רצה להטריד את סביבתו בכאביו אך מחלתו הוחמרה ולבסוף הכריעה אותו.
בכל דרכו איפיינו אותו היושר, הדוגמא האישית והדבקות במטרה.
השאיר את לינה אשתו, ילדיו: גלי, יואב, מרי ונכדים.
יהי זכרו ברוך.

קטעים מתוך חוברת זיכרון

קטעים מתוך חברת זיכרון מקיפה שיצאה לזכרו של ישראל עם פטירתו.
אנו מביאים מספר קטעים מהחוברת. החוברת עצמה נמצאת בארכיון גבעת השלושה וניתן לעיין בה.

אבא  דברים על הקבר מפי גלי בנו הבכור של ישראל
אבא היה "טיפוס"! טיפוס מיוחד
רב – שנעשה חלוץ. לוחם – שלא אהב צבא , אבל בילה כעשר שנים מחייו בפעילות ביטחונית. תמיד בקו החזית של משימות שנראו לו מרכזיות. ציונות ללא מרכאות.
לא היה איש רעים להתרועע, אבל תמיד דמות מרכזית – העוסק בתרבות, מזכיר, מרכז משק.

דברים שכתב בנו יואב –
אבא היה אדם שכח חייו ניסה למצוא טעם לחיים…"עקשן כמו פרד" כשהחליט לבצע משימה קשה ככל שתהיה, לא מוכן לוותר עד שהמשימה הושלמה.
משחק השחמט היה דוגמא לשילוב של מחשבה ולחימה. אבא היה חובב שחמט במשך שנים והקדיש הרבה מזמנו למשחק.
במישור המשפחתי ניסה לחנך בדרך של דוגמא אישית אך השתדל לא לכפות את דעתו על בני המשפחה….

דברים שכתבה מרי בתו –
בהשכבות שלי תמיד מספר לי סיפורים בסבלנות רבה, אף פעם לא בכעס. תמיד ברוח טובה ובהומור. בכלל , אני לא זוכרת הרבה פעמים שבאמת כעס עלי ומעולם לא הרים יד…
גאה היית להיות מעורב ופעיל בחיי הקיבוץ. יחד עם זאת לא לאבד ענין בחיי הרוח והספר מכל הסוגים- ספרות, תנך, כלכלה. זוכרת אני כמה שמחת כאשר קיבלת את התואר הרשמי ברחובות. – אז לא הבנתי מה השמחה…
מה שיכולה אני להבטיח הוא: לנסות להישאר נאמנה לדרך היושר והאמת אותה הורשת לנו..

משפחת ליפשיץ – ישראל, לינה, גלי, יואב ומרי הקטנה