ליפשיץ-שי גלי

י"ד תשרי תרצ"ט - 09/10/1938

כ"ב בתשרי תשע"ח - 10/12/2017

שם אב: ישראל

שם אם: לינה

ליפשיץ-שי גלי

תולדות חיים

גלי נולד בפולין, בן בכור ללינה לבית לרמן וישראל ליפשיץ. הוריו כבר היו חברי מחניים ונסעו יחד לפולין כדי שיכירו כל אחד את משפחתו של השני. שתי המשפחות נספו מאוחר יותר בשואה.
בגיל חודשיים שבו חזרה לארץ ישראל באוניה, וחזרו לקיבוצם מחניים. גלי גדל במחניים, ובגיל 4 התחיל ללמוד בכיתה א', תמיד הכי קטן והכי נמוך בחברת הילדים, אך חריף וחד לשון במיוחד. מאוחר יותר התרחבה המשפחה עם אחיו יואב. בהיותו בן 14 עברה המשפחה לקיבוץ גבעת השלושה, שם נולדה גם אחותו מרי.
בגיל 16, סיים גלי את לימודיו והתקבל לחברות והיה חבר הקיבוץ הצעיר ביותר בתנועה הקיבוצית מאז ועד היום.
כילד עבד בדיר ואהב לצאת עם הכבשים למרעה, אך מסוף השירות הצבאי, בו כטירון הספיק לקבל את אות מלחמת קדש, ועד, למעשה, לסוף חייו – עבד בפלחה, גידולי השדה. כך נתמנה לרכז גידולי הפלחה בגיל 22.. באותה שנה גם נישא לאסנת בת עין גב ובגיל 24 הפך לאב גאה עם הולדתו של גב. בגיל 26 הפך אבא לשלושה, עם לידתם של לילך ורותם.
בהיותו בן 28, במסגרת גיוסי עזרה לקיבוץ צעיר עברה המשפחה לגדות . כאן השתלב גלי כמובן בגד"ש. כאשר התאפשר יצא, בשנות השלושים לחייו, ללימודי תואר ראשון ושני בכלכלה ובחקלאות. בסיום לימודיו התמנה בפעם הראשונה לתפקיד מרכז המשק, אחר כך יצא ללוות מטעם התנועה קיבוצים צעירים בראשית התהוותם, בהדרכה כלכלית וארגונית כמו אורטל ברמת הגולן.
בשנת 1980 נפרד מאסנת וב- 86 בנה את ביתו בגדות עם אירית ובתה אראלה ונכנס שוב לריכוז המשק.
ב –1989 יצאה המשפחה לדרום אפריקה. גלי ניהל פרויקט חקלאי גדול בו לימד את בני שבט הקוזה לגדל גידולים על שטחים גדולים ולשווק את התוצרת במשותף.
עם חזרתו שב לחקלאות בגליל, והיה מדריך גד"ש מוכר ומוערך מטעם משרד החקלאות, עסק בניסויים ובפיתוח החקלאות. בתקופה זו זכה במספר פרסים ותעודות הוקרה. במקביל, שימש תמיד חבר בוועדות כלכליות בגדות, ונשא בתפקידים כיו"ר ההנהלה הכלכלית.
בעת יציאתו לגמלאות כתב: "הסתיים פרק של כ-50 שנות עשייה ומעורבות בחקלאות לסוגיה- בעבודה וריכוז הענף, בניהול חקלאי ומשקי לסוגיו ובייעוץ חקלאי וכלכלי, והשילוב ביניהם." היציאה לגמלאות מסיימת פרק. מאז היה במשך מספר שנים אגרונום ראשי של שטח עצום ברוסיה, ולאחר מכן יועץ ומדריך לפרויקטים ברחבי העולם. כמו כן היה אגרונום ראשי בחברת קיימא הישראלית, "סטארט אפ" להשבחת ושיפור צמחים באמצעות הכפלת הגנום. בתפקידו זה, מלא העניין, ערך גלי ניסיונות גידול ברחבי העולם, כמעט בכל יבשת, במשך כשנתיים.
גלי אהב מאד גם את האתגר שבחקלאות. כדבריו "לפעמים ללכת בתלם, לפעמים בתלמים חדשים ולפעמים בהתרוצצות בין תלמים שונים".
בשבע השנים האחרונות כיהן הן כיו"ר דירקטוריון הרפת המשותפת של גדות עין המפרץ ופרוד, רפת שזכתה בהישגים מרשימים, והן של החקלאות המשותפת בקיבוץ גשור ברמת הגולן. בגרותו, אישיותו, וניסיונו הובילוהו להיות חבר בוועדת ביקורת במפעלי פיתוח הגליל.
בגדות שמש כ"אחראי לנושא הקרקעות" וכמדריך חקלאי. עיקר ההתעסקות בשנים האחרונות היה בצוות לשיוך וצמיחה, בו נטל חלק גדול מאד בעשייה. תמיד היה עם ראייה לעתיד – מפוקחת, הוגנת ושקולה. תמיד בליווי חיוך והערה הומוריסטית.
בחייו היה הרפתקן, כמו שהגדיר זאת "הרפתקן שקול". חובב אתגרים מכל סוג, מה שהשפיע מאד על ילדיו ותחביביהם. צלל בכל הזדמנות- משארם א-שייך ועד לצלילה עם כרישים בפפואה ניו גינאה, דאה – שנים רבות מאד בדאון במועדון במחניים ואח"כ הוציא רישיון טייס לדאון ממונע. בשנים האחרונות טס בבקאי (טרקטורון מעופף ממונע) ונהנה מכל רגע. אהב טיולים ומסעות. כל פיל, כל זברה, כל בעל חיים, כל נהר ומפל, כל מדבר וכל שלג – ריגשו אותו. כמו ילד קטן. כאילו ראה כאלה בפעם הראשונה.
אחד המשפטים שאהב לומר: כדי לדעת היכן הגבול שלך אתה צריך לנסות לעבור אותו. והוא תמיד הציב לעצמו אתגרים – ופעל בנחישות להשיגם. בחיוניות רבה, בנחישות, במרץ ובהתמדה.
לבו זכה למעקפים חדשים לפני כעשרים שנה. אחר כך נכנס ויצא מבתי חולים לעוד צנתורים מספר. כך, בנחישותו לשמור על כושרו ויכולותיו הפיזיות, יצא מוקדם בכל בוקר לספורט היומי שלו, צעידה בשדות או בחדר הכושר. רק לאחרונה חזר מטיול ספארי לא נשכח של שלושה שבועות (!) בנמיביה, בוטסוואנה וזימבבואה.
בהיותו בן 58 הפכה אותך סביון לסבא מאושר, ואחריה עוד 9 נכדים: סהר, איתן, דניאל, איילה, שני, טופז, יותם, יאיר ותומר. סבא עוטף, מחבק, מלמד את כולם לשחות. משחק איתם על השטיח, מרים אותם מהאוזניים, ובעיקר קורא באזני כל אחד ספרים.. מפו הדב עד לסיפורי משלים ובעלי חיים. מטייל עם כולם בטבע, בשדות, מסביר ומלמד. הגדולים כבר הספיקו לטוס איתו וליהנות יחד.
ביום שישי האחרון עוד טס בבקאי בנופי הגליל המרהיבים, ובילה סופשבוע קסום בכפרי הכרמל.
ביום ראשון, 10/12/2017 נפטר בבוקר בחדר הכושר.
יהי זכרו ברוך.

ואחרי הכל / איריס שי

ואחרי כמעט 80 שנות חיים על פני האדמה הזאת אומרים הנשארים, מי שליבם מפעם עדיין, שלום.
אומרים שלום לתכול העיניים, שממבטו נבע טוב וזכות לב, אהבת האדם והטבע.
אומרים שלום למי שנגע בכל כך הרבה אנשים בימי חייו ושתרם למגוון מפעלי חיים שכיום מפעמים בהצלחה.
אומרים שלום למנהיג שקול ורגוע, חסון וסקרן. אומרים שלום לאדם שהיה תאב חיים ושאמר לנו שלום כאשר הוא בשיאו, מאושר ומסופק ועסוק בתכנון העשור הבא לחייו.
אני אומרת תודה לחבר טוב , שתמיד התעניין בעיניים בורקות ובפירגון אמיתי מהלב "מהן פריצות הדרך האחרונות במדע"
אומרת תודה לסבא של ילדי, שפשוט העריצו אותו, שחוו אתו חופשות בית ספר חלומיות בקיבוץ, שיעורי שחייה בבריכה, רכיבות על אופניים, טיולים בשדות, צניחות ממטוסים ובייביסיטר ספיישל. אומרת תודה לאבא של ילדיו שהנחיל להם את הדי אן איי הנדיר הזה של יכולות על, עוצמות, כושר עמידה, פשטות, צניעות וסקרנות וגם את הקשיחות הקיבוצית הזו שעדיין בתהליכי הפשרה.
ואחרי הכל, אנו מבינים יותר מתמיד כמה חיינו על פני האדמה הזו קצרים , אבל מצד שני כמה יפים הם וכמה הרבה ניתן לחוות מהם.
אני לוקחת מגלי זיכרון של אדם אופטימי ומלא חיים שנהנה מכל רגע (וזה מה שזכיתי לשמוע ממנו בשיחת הטלפון האחרונה עמו בדרך לעבודה). לוקחת ממנו את ההבנה שאדם צריך להקשיב לעצמו , להיות קרוב לעצמו, להיות כנה עם החלומות שלו, בלי לחשוב מה יגידו- ולעוף איתן ברוח.
היה שלום גלי אהבנו.
תחסר לנו בעוד המון צמתים.
נתגעגע מאד.

סבא הכל יכול / סביון נכדתך הבכורה

אני יודעת שזה לא באמת הגיוני אבל תמיד חשבתי שאתה סוג של גיבור על.
בתור סבא שטען שאף פעם לא משעמם לו, שתמיד ידע הכל מהכל וישב ולימד אותי ועזר לי בשיעורי הבית תמיד.
סבא שכל בוקר התעורר מוקדם בחמש וחצי לטיול בשדות כשאני לא מבינה איך אפשר להתעורר לפני עשר ותמיד היה שם בכל הטקסים שיכול היה להגיע ואם לא- דאג תמיד להתקשר לשאול.
סבא שתמיד היה בריא כמו שור חזק יותר מכולם, החיבוק שכל פעם מחדש מוחץ אותך ואולי קצת כואב אבל תמיד מלא באהבה.
אז כן תמיד חשבתי שיש לך כוחות על כי היית הכי טוב בהכל.
זכיתי להיות הנכדה הבכורה שזכתה ל3 שנים לבד איתך מלאות תשומת לב. זוכרת תקופות שמחות כשבאתי לגדות בציפייה ונסעתי בארגז של האופניים שלך לכל מקום. עד שבסוף הבאת לי אופניים משלי שהיו קצת גדולות אבל מספיקות להרפתקאות בקיבוץ. שעשית לי סיורים בפרדס והסברת לי על כל צמח ונתת לי לטעום, ותמיד שאמרתי שוורוד הכי יפה התחלת להתווכח ולהגיד שסגול.
או בכלל את הטיול לאפריקה לכבוד בר המצווה של אחי סהר, עם אירית. שכולו מלא בזיכרונות טובים.
היה נדמה כאילו אתה תהיה פה לנצח בשבילי ובשביל כל שאר הנכדים שצמחו להם ושאהבו אותך והסתכלו עליך תמיד בעיניים נערצות.
אתה תחסר לי מאוד, לי ולכל המשפחה
ובתור נציגת הנכדים אני יודעת מה שאני אומרת.
הרווחנו את הסבא הכי טוב שיש ועכשיו נשאר רק להסתכל אחורה ולהמשיך ללמוד ממך להמשיך את האהבה שלך לטבע ואת הסובלנות שלך לכל דבר שהתעסקת בו
את העקשנות שלך להצליח ולקחת קצת מהשובבות שלך ומהסיפורים המצחיקים שסיפרת לנו
על האגם הקפוא שאיבדת בו את המשקפיים, ושסיימת בקבוק וויסקי בלי אפילו להשתכר טיפה, שנעקצת מכוורת של צרעות בקרחת וכמובן שהסיפורים ממשיכים וממשיכים.
אני אוהבת אותך מאוד לא מאמינה שלא תהיה פה יותר. ותהיה במחשבותיי תמיד.

הספד / אסתר אבני

כשביקרתי את המשפחה בימי השבעה, לא יכלו לצאת מפי אמרות הניחומים המקובלות, כל מה שיכולתי להגיד הוא: "אין לי מילים", כי באמת לא היו לי מילים. כשצעדנו לבית העלמין עברו בתוך ראשי כל הדברים הרבים שהולכים להיאמר על פתח קברו של האיש המיוחד הזה. וידעתי היטב שכל מה שיאמר לא יהיו דברי מצוות אנשים מלומדה, אלא סיכומי דברים, תמצית מזוקקת שאמורים לתאר חיים.
במקרה שלפנינו מדובר בחיי אדם שהערכנו, כיבדנו, התפעלנו מסגולותיו, יכולותיו, אישיותו, מעשיו, תרומתו למקום ועוד. מאחר וגלי זכה בכ"ה קבין מתכונות אנוש הטובות, שירדו לעולם, זכינו משפחתו ואנחנו מזכויותיו.
בתור אחת שחייה הצטלבו כמה פעמים בחייו של גלי אוכל להגיד שלמדתי ממנו דבר או שניים, שדרך ארץ יכולה להיות גם דרך חיים, ששיקול דעת מוסיף לדעת, שנחישות והתמדה הם הכרחיים להצלחה.
יש אנשים שמשאירים אחריהם דברים מוחשיים, יש אנשים שמשאירים אחריהם דברים שברוח, יש אנשים שמשאירים אחריהם געגועים בלב מכיריו, בכל שבילי ומעגלי חייו.
אין ספק שגלי משאיר חלל גדול אחריו ונראה לי שאת גלי נזכור ונזכיר עוד שנים הרבה, כל אחד כאורך חייו וזיכרונותיו.
לכם משפחת שי היקרה אומר הפעם, שלא תדעו עוד צער, רק הזמן ירפא במקצת הכאב והצער.

הספד / רמי פלג

אני מבטיח לכל הציבור כאן, שכל מה שתשמעו על גלי, מתגמד למה שבאמת גלי היה, קשה לתאר את גלי במילים ובכל כך מעט זמן, בדרך כלל כשנפרדים מאדם מדברים בשבחו, את גלי שיבחנו עוד כשהיה בחיים.
זכיתי להיות עם גלי בהמון ישיבות בנושא שיוך וצמיחה ובעיני גלי היה מופת ודוגמה.
תמיד הקשיב קשב רב לכל הדוברים ובסוף ניתח בצורה אנליטית ופשוטה את כל מה שנאמר עם מסקנה חכמה ופשוטה, תמיד דיבר בנועם וכולנו האזנו בקשב רב.
באופיו של גלי אפשר למצוא מעלות כל כך רבות ואיכותיות : צניעות, ראייה לטווח רחוק, חוש הומור, יושרה, חכמה שרק מי ששמע אותו למד חכמה מהי ומעבר להכל מנהיגות שקטה, כזו שלא נלחמת על מעמדה, אלא פשוט נוכחת וגורמת לכל השאר למצוא הסכמות ולהמשיך קדימה גם כשהמטרה ברורה, אבל הדרך בהתהוותה.
גלי בעיני היה אחד המוכתרים של קיבוץ גדות, זה שהתווה לאורך השנים מדיניות שקולה, עם ניהול סיכונים בטוח יחסית, תמיד שמר על איפוק ועל אופטימיות.
גלי,
צר לי שלמרות אינסוף השעות שהשקענו בצמיחה טובה ואיתנה של גדות, אתה לא תזכה לראות אותה, אמנם בדרכך הצינית בטח היית אומר, אל תדאג, בסוף כולם יצטרפו לחרובים…. אבל לי זה עצוב.
קיבוץ גדות איבד היום, חבר ומנהיג ואני רוצה להודות לך גלי בשם כל חברי וחברות גדות בהווה ובעתיד, על כך שתרמת כל כך מעצמך לטובת הכלל, תודה שהיית שותף בהובלת תהליכים חשובים בגדות ותודה על כך שכל מי שהיה שותף איתך בצוותים, זכה לצמוח ,לגדול ולהתפתח.
אתה אומנם נשאר כאן, אבל אנחנו נמשיך בדרך שהייתה דרכך, דרך ההיגיון, שיקול הדעת והראייה לרחוק.
לבורא עולם, אני אומר – תשמע , בראת עולם ב -6 ימים ומאז היום השביעי אתה נח, המצב כאן לא משהו…וזו בלשון המעטה, היום לקחת אליך בלי אישור האסיפה, את אחד היועצים היותר טובים שיהיו לך אי פעם , תקשיב לו טוב טוב, הוא יכול לפתור לך ולנו אינסוף בעיות ואל תשכח , לחם עם קצת דבש ואז גם תראה חיוך תמים של ילד מבויש, שמור עליו טוב שם למעלה, הוא כבר חסר לנו בישיבת ההיגוי והמש"צ.

רמי פלג – מנהל קהילה גדות

הספד / אביק

מי שעוסק בחייו בבנייה יודע שיש בבניין אבנים שונות אבל, החשובות ביותר הן אבני היסוד.
אבנים, שכל הבניין עומד עליהן והן נותנות את החוזק לבניין כולו.
היום אנחנו מלווים אבן יסוד של קבוץ גדות בפרידה מאתנו, ונותרים רק עם הזיכרונות ומעשי ידיו הרבים ותרומתו הרבה לקיום המקום הזה – קיבוץ גדות.
שלום גלי, ונוח על משכבך באדמת המקום, שכה הרבה ספג מפועלך ותרומתך ובזכותך יוכל להמשיך להתקיים למרות האבידה הקשה.
היה שלום !
ולנו לא נותר אלא להמשיך את המפעל לאור פועלך הרב.
ולזכור!!!

הספד / אראלה סט

זכיתי וחלקת איתי פינה באגף הכיפי של חייך
אם ברחפן למעלה בשמיים ואם בטיולים על האדמה.
חיית חיים גדושים בעשיה, עניין וסיפוק באין סוף תחומים –
בדרכך המיוחדת מצד אחד
באחריות, ביסודיות, התמדה וחריצות
והצד השני הרפתקנות ושובבות.

אמרת לי:
בסוף ננוח
אז כעת נוח לך בשלום
תודה לך ידיד יקר