מז'בובסקי משה

ב' אייר תר"ס - 24/5/1900

ה' כסלו תשמ"ב - 1/12/1981

שם אב: גצל

שם אם: עטל

מז'בובסקי משה

תולדות חיים

משה נולד בעיירה ברדיצ'ב שבאוקראינה. השתייך לתנועת "דרור" ההיסטורית מרוסיה. חברי התנועה מתאכזבים מהר מאוד מיחס המהפכה הקומוניסטית אל היהודים. הם נוכחו לדעת שאין במהפכה פתרון למצוקת היהודים והחליטו לעזוב את רוסיה כדי שיוכלו להגשים את הרעיון של הגשמת הציונות בארץ ישראל. בדרך לא דרך, תוך הברחת גבולות הם מתכנסים בפולין . הם מביאים אתם את לבלוב נעוריהם, כושר פעולתם, את הזדהות הפנימית בין מה שאמרו שיגשימו בחיים בפעולה זו של "הליכה לעם", לעבודה ב"החלוץ". הם מקימים את "החלוץ הצעיר", ובזה מצאו נחמה למאווייהם ולחלומם.
הפגישה עם טבנקין ושליחי הקיבוץ בפולין, קבעה את המשך דרכם בארץ. רובם בנו את ביתם בישובי הקיבוץ המאוחד.
משה היה מראשוני קיבוץ גבעת השלושה. ממייסדיה ובוניה. עלה על הגבעה הרמה במערב פתח תקוה עם שאר חבריו ב- 1 במאי 1925. היה איש רב פעלים. מעורה בציבור הפועלים בפתח תקווה. השתתף באקטיביות במשמרות על כיבוש עבודה עברית ובמאבק נגד איכרי המושבה בעלי הפרדסים.
משה היה איש מפלגה אקטיבי בכל גלגוליה. ממפא"י ההיסטורית, דרך אחדות העבודה, מפ"ם, המערך ועד מפלגת העבודה. שרת את המפלגה בכל מאודו היה חבר פעיל במוסדות המפלגה ובקיבוץ המאוחד.
בשנים- 1933-4 היה בשליחות הקיבוץ ב"החלוץ" בפולין. תקופת פריחה והתפתחות גדולה של התנועה. קמו עשרות קיבוצי הכשרה של "החלוץ", ומשה היה להם מדריך ויועץ. הוא ראה בשליחות זו עבודת קודש. משה היה תלמיד נאמן לתורת טבנקין, קנאי לערכים, איש הדוגמה העצמית, בכל שטחי החיים הקיבוציים.
היה מספר פעמים מזכיר משק בגבעת השלושה. פעיל בוועדות השונות ובאסיפות הכלליות. איש מאבקים בזמנו, על דרך גידולו של הקיבוץ וקליטת עולים רבים למשק.
משה היה עדין נפש, וידע לעודד חבר בשעת צרתו. הוא היה שרת התנועה כל חייו.
לשיא מצוי כוחו ומרצו הגיע בתקופת בניית הקיבוץ החדש בנזלה. משה ריכז את הבניה והעברה לישוב החדש שלאחר הפילוג. ראה בתפקיד הזה משימה גדולה, יזם גייס משאבים כספיים , דרבן אנשים ומוסדות חוץ גילה דבקות במטרה.
באחד מעלוני הגבעה, בזמן השלמת הבניה, היה כה נלהב ונרגש שכתב בין היתר " אני מרגיש כאילו משק כנפי ההיסטוריה מרחפים מעל ראשי".
משה נפטר באופן פתאומי, באותו יום בערב , לאחר הלוויה של שולקה. עליהם אפשר להגיד: " בחייהם ובמותם לא נפרדו.". השאיר אחריו אישה – מנוחה, ובת – אלדמע, עם נכדים ונינים.
יהי זכרו ברוך.

דברים לזכרו , כתב נכדו רון צור :
סבא נקטף מכל המשפחה והידידים בצורה כה פתאומית, שלא ניתן ואי אפשר להשלים… גדול מאוד הכאב וקשה עלי הכתיבה.
אך, איך אפשר שלא להנציח אותו ולו בצורה צנועה לפחות. אני כותב מתוך רגשות חמים שיש בליבי עליו. כשהייתי מגיע לחופש מהצבא ונכנס לחדרו לבקרו, היה מברך אותי בחמימות. מתעניין איך מתנהלים העניינים אצלי בצה"ל. איך הולך לי אישית . בדאגה היה מזהיר אותי מפני נסיעה בטרמפים. היה מספר לי על הנעשה בבית החרושת "נגה", בעבודה ובמשק.
הרגשתי את החמימות הזורמת מתוכו אלי ואת ההתעניינות העמוקה בי. ראיתי מולי אדם המתעניין בכנות בכל אחד מהחברים במשק ורגשות הזולת נוגעים לליבו. הקנאות שלו לקיבוץ, לתנועת העבודה ולארץ הרשימה אותי במיוחד.
עצוב לי , עצוב לנו מאוד בלעדיו.

משה אישתו מנוחה וביתם היחידה , אלדמע.

משה מז'בובסקי וחיים שהם שותלים דשא סביב חדר האוכל
בגבעת השלושה , 1959.