מנדלביץ (טרושצ'ינסקי) שפרינצה

ל' תשרי תרע"ד - 21/10/1913

י' אדר ב' תשכ"ה - 14/03/1965

שם אב: בן ציון

שם אם: חנה

מנדלביץ (טרושצ'ינסקי) שפרינצה

תולדות חיים

קטנה הייתה העיירה אלכסנדריה, אך ביה"ס עברי "תרבות", היה בה. בביה"ס זה למדו הרבה מילדי היהודים בעיירה. שפרינצה אף היא הייתה אחת מתלמידותיו של בית חינוך זה. ביה"ס זה היה מקור גאוות יהודי המקום.
שפרינצה נמשכה מקטנותה לתנועה החלוצית והצטרפה לקן "השומר הצעיר" במקום. ובאופן טבעי, כשהגיעה העת נתקבל כחברה בתנועת "החלוץ".
היא יצאה להכשרה וכרוב החלוצים והחלוצות בעת ההיא, התגלגלה מפלוגה לפלוגה, פלוגות שהשתייכו לקיבוץ "קלוסובה" ובהמשך בגוש "בנדין", בעיר "בנדין" עצמה ואח"כ ב"אושוינצים" העיירה.
מכאן העפילה ארצה בעלייה הבלתי לגלית, ועלתה על חוף נהרייה ומשם לגבעת השלושה.
בגבעת השלושה בנתה את ביתה. כאן נולדו שתי בנותיה – אביבה והדסה. כאן חיה את חייה היפים עד שקרה לה אסון והיא חלתה במחלה, בה התענתה וממנה לא קמה עוד.
כותבת עליה חברה: "בפגישתי הראשונה איתה, עוררה רגשי הערכה וחיבה רבה, היא כולה תוססת, עליזה ומאמינה בדרכה. בחברתה הרגשתי את דופק החיים של הימים ההם. אמנם, כעבור זמן קצר נבחרה לתפקיד מזכירת המקום. מתוך חרדת אחריות לתפקידה זה, היססה לקבלו ואז הזדמן לי לשוחח עימה ולעודדה – עד מאוחר בלילה נמשכה שיחתינו זו. היא קיבלה תפקיד זה, מלאה אותו באחריות ובשלמות עד עלותה ארצה".
הגורל המר לשפרינצה מאוד מאוד, ידיה העדינות, שליטפו ראשו של ילד, הקרינו אור פז על פניה והן זרחו והביעו שמחתה של אם, והנה ידיה הפסיקו פתאום להיענות לה והיא הפסיקה לשלוט בהן.
במחלתה הקשה, נמצא לה עוזר נאמן ומעריץ – חברה לחיים, אליעזר למסר את כל כולו למען להקל על חייה, למען לתת לה הרגשה שהיא נחוצה, מועילה, קיימת ואם אהובה לילדותיה.
אליעזר לא החזיק מעמד ופקע ליבו, לפתע. שפרינצה תרה בעיניה השואלות : היכן נעלם אליעזר?
בנותיה עמדו על המשמר ומילאו את מקומו של אבא ליד אימן האומללה… לא ארכו ימים רבים, שפרינצה עברה ניתוח נוסף אך ללא הועיל. היא הוציאה את נשמתה.
הניחה אחריה שתי בנות.
הובאה לקבורות בבית העלמין בגבעת השלושה.
יהי זכרה ברוך.