סונדלזון אליעזר

סבא אליעזר נולד לחיים וזלטה סנדלזון בתקופת מלחמת העולם הראשונה, באלכסנדריה שבפולין. הוריו היו מסורתיים ואביו עסק במסחר.
בהיותו בן 7, נסע אביו ליום מסחר רגיל עם האוקראינים, אך בסוף היום חזר הסוס לבדו.
מתברר ששודדים רצחו את אביו. על אימו של סבא, הוטלה כעת חובת פרנסת המשפחה, היא נעזרה באביה טוביה.
באותה תקופה, השוטרים האוקראינים היו עושים חיפושים בבתי היהודים. הם הגיעו לביתו של סבא, בהיותו לבד בבית. הוא התחבא מאחורי הדלת ועצר את נשימתו עד שהשוטרים האוקראינים עזבו את הבית. אליעזר הילד עבד בקטיף עגבניות, היה נשלח להביא מים מהבאר, שהייתה במרכז העיירה- הייתה זו עבודה קשה עבורו, הוא עזר ככל יכולתו לאחזקת הבית ופרנסת משפחתו. הם גרו בצריף קטן, שהיה נתון להתקפות האוקראינים, שירו על הצריף. רק במזל איש לא נפגע.
לאחר מות אביו, המשפחה החליטה לעבור לקוסטופול שבפלך ווהלין בסיועו של סבא טוביה.
באותו זמן היוו היהודים כ- 60 אחוז מתושבי העיר בשנות ה-20 עברה העיר לשלטון פולין.
תושביה היהודים עבדו בעיקר במסחר של מזון ומוצרי חקלאות. האוקראינים עסקו בעיקר בתעשיית העץ. סבא טוביה לימד את אליעזר יהדות ותורה והנחת תפילין. לימוד התורה חינך את אליעזר להכיר טוב יותר את שיוכו לעם היהודי.
אימו של סבא אליעזר פתחה חנות למצרכים למחיה והאח אברהם נהג ללכת לקנות את המצרכים לחנות.
סבא אליעזר השתייך לתנועת 'החלוץ הצעיר', ברגע שהצטרף לסניף התנועה, הוא החל לעבוד בעבודות זמניות. הוא עסק בציור ועד היום הוא משקיע בתחום זה. בתנועה היו החברים לומדים עברית ונפגשים לפעילויות חברתיות.
סבא אליעזר למד בביה"ס פולני. הוא השתלב בביה"ס למרות שלא היה נעים ללמוד עם הפולנים והאוקראינים שהיו גזענים ואנטישמים. הוא למד בביה"ס 3 שנים ובמקביל הוא למד בתנועת 'השומר הצעיר'. התנועה שלחה אותו לקיבוץ ההכשרה אושוינצ'ין. במלחמת העולם הושמד הקיבוץ והנאצים הפכו אותו למחנה ההשמדה אושויץ. בקיבוץ ההכשרה חוז'וב ראה סבא אליעזר את חנה'לה, לראשונה אך אז לא היו ביניהם – קשרים. בהכשרה עבדו בעבודות זמניות.
בשנת 1938, כשאיומי המלחמה החלו, החליט אליעזר ועוד ארבעה חברים לעלות ארצה הוא נסע ברכבת ולא ניפרד ממשפחתו, כי לא יכול היה לספר שהוא עולה לישראל.
הוא הגיע לסלוניקי שביוון ומשם עלה על אוניית מעפילים בעלייה בלתי לגלית. האונייה הגיעה לחוף שפיים בבטחה. המעפילים קפצו למים עם המזוודות בידיהם ושחו לחוף. משם הם התפזרו לקיבוצים שונים באזור. סבא אליעזר הגיע לקיבוץ 'אלונים' שבעמק יזרעאל. לאחר שנתיים של קשרים עם חנה'לה באמצעות מכתבים, הוא החליט לעבור לקיבוץ גבעת השלושה בשנת 1941.
בקיבוץ החל לעבוד במפעל הנעליים 'נגה'. ויותר מאוחר גויס לפלמ"ח במשך שנתיים.
בפלמ"ח הוא למד להשתמש בנשק ורימונים. כמו כן פעל נגד הבריטים באזור הדרום.
לאחר שנולד חיים בנו בכורו, הוא הוא חזר הבייתה ועזר בטיפול בילד. באותו זמן חנה'לה למדה טיפול בתינוקות ולא הייתה בבית.
סבא אליעזר עבד שנים רבות במפעל הנעליים לימים הוא קיבל מפתח למקלט והתחיל לפסל ולצייר ברצינות וראה ברכה בעבודת האומנות ונהנה ממנה.