סייר רוני

ב' אב תש"ח - 19/7/1958

ב' אב תש"מ - 15/7/1980

נפל במעלה אילן למרגלות החרמון

שם אב: סלח

שם אם: דוריס

סייר רוני

תולדות חיים

רוני נולד וגדל בבני ברק, הוא התחיל את לימודיו בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים 'מקור חיים', משם עבר לחברת נוער בקיבוץ גבעת השלושה ולמד בביה"ס האזורי 'עין השרון' ב'בית ברל'. רוני היה אהוב ומקובל בקרב חבריו בחברת הנוער. רוני התגייס לצה"ל בנובמבר 1977, הוא עבר אימוני טירונות ושרת בחיל השריון.
עבר קורס נהיגה בטנק וקיבל דרגת רב"ט ואח"כ הועלה לדרגת סמל. עבר קורס טען – קשר והוצב ברמת הגולן. ביולי 1980 הוא נסע עם קבוצת חיילים במשאית במשימת סיור לאורך ציר המערכת, ליד מגדל שמס ברמת הגולן, במורד הדרך, התהפכה המשאית והחיילים שהיו בה נפגעו. רוני נהרג, היה בן 22 במותו.
הוא הובא למנוחות בבית הקברות הצבאי ב'קרית שאול' בת"א.
במכתב תנחומים לאימו כתב עליו מפקד יחידתו: "התברכתם בבן שקט, בעל רצון לעזור לחבריו, שהצטיין בפלוגתו והיה דוגמא לחבריו בכל מעשה שעשה. רוני בצע עבודה נפלאה
בצבא וזאת בשקט ובצנעה. גדולתו הייתה בכך, שעל אף הקשיים והעבודה האפורה, שלא תמיד הייתה נעימה, הצליח לראות את הטוב והיפה במעשיו".
יהי זכרו ברוך.

רוני יקר

פתיל חייך נגדע עוד בטרם מלאו לך 22 אביבים. קשה להאמין, שאותך רוני הצנוע, השקט לא נראה עוד בין שורותינו. עבר חודש מאז שנודע גודל האסון וטרם השלמנו עימו.
נדמה שמיד תגיע לחופשה, קל להיתפס לאשליות, זה מקל אך המציאות כואבת ואכזרית.
בעודי כותבת, עולה לפני דמותך הצנומה כפי שאני זוכרת אותך, ביום הקבלה לחברת הנוער בקיבוץ. בראשונה נבטה המבוכה ואי- הודאות, שהפכו במרוצת השנים לביטחון ולהתמדה.
ידעת להתמיד בעבודה בענף הרפת – ובזמן החופשות מן הצבא נתת כתף ועזרת ברפת.
לא תמיד הסכמת להחלטות, או למצבים שהשתרשו בחברת הנוער, אך בדרכך צנועה, הפנמת אותם, ביטאת זאת בשקט. שאפת לפינה שקטה ונקיה. אהבת את הנגינה על התופים.
הצטיינת ביכולת השרטוט המופלאה שלך. בסיום כיתה י"ב הסכמת לראות בקיבוץ דרך חיים. הלכת לצבא ובחרת בחייל קרבי. הייתה זאת גאוות כולנו וגאוותי כמחנכת שלך.
עוד בטרם הצלחת להגשים את דרך חייך – נפלת במילוי תפקידך.
קשה להאמין שאיבדתי חניך כה צעיר, כואבת ובוכה על אובדן חייך.
דמותך תישאר חקוקה לנצח בזיכרוני.

מחנכת : שושנה מיוחס

לחברי גבעת השלושה ולחבריו של רוני – מחברת הנוער. 3/8/80

ברצוננו להודות לכם על כל אשר עמלתם והשקעתם ברוני סייר ז"ל. עמל המעוגן בחינוך ושאיפה להגשמת דרך חיים, בה בחר רוני שלנו. רוני ראה בקיבוץ את ביתו לעתיד ושאף ליצור ולהתקדם יחד אתכם. בחופשות, כשביקר במשפחה, תמיד מיהר לחזור הביתה – לקיבוץ! קיווינו שבבוא היום ניפגש יחד בשמחות. אך הגורל המר הפגיש אותנו ביגון ובצער, התקוות נגוזו עם קבלת הבשורה המרה על נפילתו של רוני, במילוי תפקידו , על משמרתו.
אנו המומים ומזעזועים מגודל האסון, נשארנו תוהים ושואלים: למה? מדוע?
כאב המשפחה הוא גם כאבכם – איבדם חבר יקר, כה צעיר , מסור ומלא תקוות.

בשם המשפחה: האם דוריס סייר, רותי לוי (סייר).