פולישוק יוסף (יוסק'ה)

כ"ה אייר תרע"א - 23/5/1911

כ"ט אדר תשמ"ח - 18/3/1988

שם אב: משה

שם אם: חיה

פולישוק יוסף (יוסק'ה)

תולדות חיים

יוסק'ה נולד בעיירה קטנה, זדולבונוב אשר בווהלין , פולין. ביתו היה מסורתי וחם. היו לו שלושה אחים ושתי אחיות. הוא היה הצעיר במשפחה. תמיד היה מוקף באהבה ותשומת לב. הבית היה בית תרבותי וברוב שעות היום הפנויות, הילדים היו קוראים ספרים, הרגל שנשאר להם לכל ימי חייהם.
יוסק'ה למד בביה"ס "תרבות", בו רכש את השפה העברית ואת האהבה הגדולה לא"י. יחד עם רוב הנוער בעיירה, נתפס לרעיון הציוני ועבר את כל המסלול של חברות ב"החלוץ הצעיר", "החלוץ", ומכאן להכשרה בקיבוץ "קלוסובה".
ב"ספר קלוסובה" הוא כותב: "מצב הרוח בקלוסובה מרומם. מצאתי יותר מאשר חשבתי למצוא, אחרי שמעי הכול על קלוסובה. נדמה לי שאני מכיר כל חבר שנים ואת כל אחד אני אוהב. התעליתי לאותה מדרגה של אושר החיים, כמו ילד הרואה בפעם הראשונה את הכל מסביבו ומלא אהבה לכל דבר ודבר הסובב אותו. למרות כל הקשיים יש נשמה בקלוסובה והיא יוצרת חלוציות מחוזקת".
יוסק'ה היה טיפוס מובהק של החלוץ הפולני: ביום עובד, ובערב מלמד שיעורי עברית לחברים. מהר מאוד נקלט בפעילות מרכזית בקלוסובה. לאחר מכן במזכירות הגוש בלוצק.
בשנת 1932 עלה לישראל ונקלט מהר בגבעת השלושה. עבד רוב הזמן במסגרייה, הוא עסק בתפקידים שונים במשק. הרבה פעמים שימש כרכז העבודה. משק עצמאי עוד לא היה לנו. הוא היה כל ערב מכתת את רגליו ללשכת העבודה בפ"ת כדי להשיג עבודה לחברים כדי שיהיה ממה להתקיים. כל זה עשה אחרי יום עבודה מלא בקיבוץ.
הוא כיהן מס' פעמים כגזבר. התקופה הייתה קשה מבחינה כלכלית, זכורה בשם "גלגול הצ'קים" ע"י גזברי המשקים כדי להרוויח עוד יום ולקבל את ההפרש המתאים. היה "שובר" את ראשו כדי להשיג הלוואה ולחדש הלוואה ישנה. היה אדם מסודר בחשבונות.
היה איש אופטימי, ההיגיון והתבונה היו מנת חלקו.
יוסק'ה למד בזמנו בסמינר השליחים של הקיבוץ המאוחד אשר התקיים ב"גבעה". אח"כ תפקד במזכירות הקיבוץ בועדת הקשר עם השליחים בחו"ל לאחר השואה. הוא היה כתובת נאמנה לשליחים.
יוסק'ה היה פעיל בתכנון הקיבוץ בנקודה החדשה ("נזלה"). הוא הבין בתכניות בנייה. דעתו ומסירותו תרמו הרבה להקמתו של היישוב החדש בנזלה. הוא ורחל רעייתו התמסרו לעבודת הנוי והגינון. ואכן השטח השומם הפך לגן פורח עם עצים ודשאים.
ליוסק'ה היה גם הומור בריא, היה איש שיחה וקל היה להתרועע עמו.
בשנה האחרונה, תקפה אותו המחלה הממארת הארורה. עד הרגע האחרון היה בהכרה מלאה, אך המחלה האכזרית הכריעה אותו.השאיר אחריו אישה, בת ונכדים.
יהי זכרו ברוך.