פולישוק סנק (יעקב)

כ"ז תשרי תרצ"ה - 6/10/1934

ד' אדר ב' תשע"ד - 6/3/2014

שם אב: קופל

שם אם: בלומה

פולישוק סנק (יעקב)

תולדות חיים

סנק נולד בסרניי, עיירה בחבל ווהלין שבאוקראינה. גדל בביתם של סבא וסבתא. הבית היה גדול ומאוד חרדי. המשפחה הייתה אמידה ולא חסר דבר בבית.
בשנת 1939 עם פרוץ מלחמת העולם ה-2, גויס האב קופל לצבא הפולני ונהרג שם על ידי הגרמנים.
הגרמנים התקדמו לעבר העיירה סרני. אמא בלומה לקחה את שני ילדיה וברחה ליערות והתחבאה שם . את הסבא והסבתא רצחו הנאצים.
בזמן הבריחה הופרדה המשפחה וסנק הילד נאסף על ידי איכרים רוסים. האמא בלומה ואחיו עברו וחיפשו אותו עד שנמצא. אימו קיבלה בקולחוז הרוסי דירה קטנה , עבדה יום ולילה במכבי האש כדי לקבל פרוסת לחם לילדיה. 6 שנים "בילו" בסיביר, למרות הקשיים הרבים הם ניצלו מהנאצים. כשנגמרה המלחמה איפשרו להם לחזור לפולין, לביתם. העמיסו אותם ברכבות משא וכך נסעו שבועות עד שהגיעו והתברר להם שביתם הרוס וסבא וסבתא נרצחו.
הם המשיכו לנדוד עם הרבה פליטים יהודים לגרמניה . בגרמניה הפרידו את הבנים הבוגרים ושייכו אותם ל"עליית הנוער". כדי לעלות אותם לארץ ישראל. הג'וינט , ארגון יהודי שדאג לפליטי המלחמה נתן להם מכל טוב.
אולם עם התחלת העליה נשארו בידיהם רק זוג נעלים וקצת בגדים כדי שיוכלו לעלות באופן בלתי לגלי לארץ.
הם הגיעו לארץ בפברואר -1947 והועברו למוסד הילדים , "אונים". ליד כפר סבא. שם שהו כשנה. משם חילקו אותם, אחיו נלקח לקיבוץ גבת ואילו את סנק שלחו לגבעת השלושה. ההפרדה הייתה מאוד קשה להם. אך לא היה מה לעשות.
סנק צורף לחברת נוער של ילדים ששרדו את השואה.
בזמן הפילוג בקיבוץ הם נשארו עם המטפלת שלהם מנוחה אותה אהבו מאוד. מאחר והיא הייתה מפמניקית הם הלכו לגבעת השלושה החדשה ולא לעינת.
כשחזר מהצבא הכיר את מאירה , בת ה-15 וחיכה לה עד הגיעה לגיל 17.50 ואז נישאו.
סנק עבד במשק החקלאי: במספוא, על טרקטור בחריש, 28 שנים עבד במפעל לנעליים כרכז קניות. הסתובב בתפקיד זה בכל הארץ. נבחר לתפקיד מזכיר הקיבוץ, והיה אחראי על אירועים בגן הפיקוס.
למאירה וסנק נולדו ארבעה ילדים : ירון, אורית, תמיר וגל.
9 נכדים מהם 7 בקיבוץ.
סנק נפטר . בן 80 היה במותו.
יהי זכרו ברוך.

הבאת העומר – ערב פסח, סנק שני מימין משתתף בטקס