פליישר יוסף

ב' חשוון תרע"א - 4/11/1910

ג' כסלו תשמ"ח - 24/11/1987

פליישר יוסף

תולדות חיים

יוסף נולד בעיירה קטנה שליד לובלין שבפולניה. בהיותו בן 4 התייתם מאביו. בני משפחתו האחרים נספו כולם בשואה.
בהיותו נער למד יוסף שנים אחדות בישיבה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ברח יחד עם המוני בית ישראל מזרחה לרוסיה, כעוגן הצלה להישרדות בחיים.
ברוסיה גויס לצבא האדום ובסיום המלחמה חזר לפולין. השנים בהן חי ברוסיה, הסובייטית גרמו לו לאכזבה קשה מהמשטר החדש והמדכא – מה שעזר לו להתנער במהרה מהרבה סיסמאות ורעיונות כוזבים ולעלות לארץ ישראל.
בשנת 1950 עלתה משפחת פליישר ארצה, רעייתו ציפורה ושני הבנים – מאיר ומוטי. טבעי היה שהמשפחה תצטרף לקיבוץ גבעת השלושה. כאן חייתה כבר הרבה שנים בת דודתה של ציפורה גיטלה בלומנפלד ז"ל.
יוסף ומשפחתו נקלטו עד מהרה בקיבוץ . יוסף הרבה לספר על החיים ברוסיה. חלק מאיתנו החברים עדיין העריכו את ברית המועצות בגלל הצלת היהודים בזמן המלחמה ועזרתה בהקמת מדינת ישראל. אבל יוסף לא השתכנע מנימוקינו, אבל בכל זאת בהפגנות האחד במאי, נשא בגאון את הדגל האדום, שביטא את ציבור הפועלים בארץ ובעולם.
יוסף עבד כל שנותיו במסגרייה ובשרברבות ושימש כל השנים כתובת לכל חבר ונענה ברצון לכל פניה לתיקון תקלה.
במבצע העברה לנזלה, תרם תרומה גדולה וחשובה, ביחד עם צוות המסגרייה שקד להניח את צנרת המים והביוב בנקודה החדשה.
לימים הפך להיות המתקן והאחראי לכל תקלה שהתגלתה. יוסף אהב את עבודתו ושמח לעזור לכל חבר בעצה ובעשיה בפועל.
איש ענו היה ונחבא אל הכלים. עשה את עבודתו בשקט, אך גאה היה במומחיותו.
בעת פגישות משפחתיות, היה מרבה להתבדח והרבה מהלצותיו נסבו על החיים והמשטר בברית- המועצות.
בצעירותו ניגן יוסף על כינור, לימים גם בניו ניגנו בכינור. בנו מוטי פליישר הפך לזמר ידוע בלהקת הנח"ל. יוסף אהב את משפחתו והתמסר באהבה ובתבונה, יחד עם ציפורה אשתו לגידול ילדיהם ונכדיהם.
יוסף נלקח מאיתנו בחטף, במהירות נדם ליבו לעד.
השאיר אחריו: אישה – ציפורה, שני בנים – מאיר ומוטי ובת – מלכה ונכדים.
הובא למנוחות בגבעת השלושה.
יהי זכרו ברוך.

יוסף פליישר בעבודה