פלישקו איטקה

שמחת תורה תרפ"ו - 10/10/1925

כ"ט אדר ב' תשמ"ו - 2/4/1986

שם אב: נתן

שם אם: פרידה

פלישקו איטקה

תולדות חיים

איטקה נולדה בעיירה גרבוביץ אשר בפולין. בעודה רכה בשנים ההורים עברו לעיר הגדולה לודז' . אביה עבר בנגרות – מקור הפרנסה של המשפחה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטה איטקה בת ה13 עם אחותה ודודיה לרוסיה. כך ניצלה מהנאצים.
עד גיל 16 הייתה בכפר נוער רוסי שם למדה ועבדה במפעל תחמושת . עיסוקה היה מלוי נפצים בפצצות וקטיושות. כיון שהכפר בו גרה היה סמוך לעיר סטלינגרד, הייתה עדה לכל הקרבות הנוראיים שהיו בעיר וסביבתה. איטקה ממשיכה לברוח לעומק סיביר לעיר אומסק.
לאחר תום המלחמה וניצחון על הנאצים , חוזרת איטקה לחפש את קרוביה.
בהגיעה להכשרת גורדוניה שבשצ'צי'ן, היא פוגשת את למקה , בעלה לעתיד. למקה מניצולי אושוויץ .
שניהם מצטרפים לקבוצות של נתיבי הבריחה שהובילו אנשי עלייה ב' מן ההגנה. הם חוצים ברגל את האלפים בדרכם לאיטליה. לאחר המתנה של 4 חודשים ברומא, נשלחו לדרום איטליה לעיר ברי .
מברי הפליגו באוניית מעפילים לארץ ישראל. במשך שני לילות העמיסו על האונייה "מולדת" 1650 מעפילים ויצאו לכיוון חיפה. כ-90 ק"מ מאדמת המולדת נתפסו ע"י הבריטים שחסמו את דרכם והובילו אותם למחנה המעצר בקפריסין. איטקה הייתה בחודש ה-9 להריונה. . היא נישאה מהאונייה על כפיו של חייל בריטי , נתן בנה הבכור , נולד בקפריסין. נקרא על שמו של אביה של איטקה שנרצח במלחמה.
ב- 29 לנובמבר הגיעו לארץ ישראל. למקה גויס מיד לצבא, כי החלה מלחמת השחרור. איטקה נשארה לבד לטפל בילד הקטן בארץ החדשה. ב-1952 מגיעה המשפחה לקיבוץ גבעת השלושה עם שני ילדיהם- נתן וציפי.
הקיבוץ היה בשלבי העברה לישוב החדש שנבנה על אדמות נזלה. המשפחה נקלטה יפה והשתלבה בחיי החברה במקום.
בשנת 1957 נולדה בתם צביה.
איטקה עבדה בבתי הילדים. זכתה לשבחים רבים מההורים והילדים. על טיפולה המסור והאחראי.
בשנים האחרונות עבדה במטבח, והוסיפה תבלין של שמחה ועליצות לחבורה שעבדה איתה. בריאה הייתה בליבה ובנפשה ולא שמה ליבה למתרחש ולפתע נדם ליבה והיא בת 60 בלבד.
השאירה בעל, למקה. וכן את ילדיה – נתן, ציפי, וצביה.
יהי זכרה ברוך.

איטקה ולמקה פלישקו

איטקה בחתונה של ציפי עם בנותיה – ציפי הכלה וצביה