צירלביץ לאה (לבית לופטין)

י"א סיון תרס"ד - 25/05/1904

י"ב תשרי תש"מ - 18/9/1982

שם אב: שלמה

שם אם: ברינה

צירלביץ לאה (לבית לופטין)

תולדות חיים

לאה נולדה בעיירה קרמיניץ , שהייתה אז שייכת לפולין. בת בכורה ל-6 אחיות ואח. הייתה מהמשפיעות ונותנות הטון במשפחה ודוגמא אישית בכל מעשיה.
ההורים היו דתיים ציונים . בבית הייתה אוירה ציונית , טבעי היה הדבר שלאה הצטרפה ל"החלוץ" ומשם הלכה להכשרת קלוסובה. 1928 עלתה ארצה היישר לקיבוץ –
גבעת השלושה. מראשית דרכה בקיבוץ העמידה את עצמה לרשות צרכי התנועה. היא גויסה לעזרה לתקופות ארוכות לקיבוצים אחרים: יגור ועין חרוד. לאחר מכן היא ניהלה ועבדה בקומונה של שליחי הקיבוץ המאוחד בתל אביב. כולם היו מלאי הערכה ויחס של חיבה לעבודתה ודאגתה לחברים.
למרות גילה המתקדם לא היססה להיענות בחיוב לבקשתו של קיבוץ אייל הצעיר ולהדריך ולארגן להם את המטבח של הקיבוץ. היא שהתה שם תקופה ארוכה והרגישה טוב בקרב הצעירים מתנועת "המחנות העולים" שהקימו את הקיבוץ על גבול קלקיליה. לא החסירה אף יום עבודה , קמה יחד עם עובדי המטבח השכם בבוקר לעבודה . חברי אייל היו אסירי תודה והוקרה לעזרה שהגישה להם לאה.
לאה התאלמנה כ11 שנה בלבד לאחר משהקימה משפחה. מאז חייה היו קודש לטיפול בשני בניה ולדאגה לכל המשפחה. לא הייתה בעיה משפחתית שלאה לא הייתה שותפה לפתרונה.
שמרה בקפדנות על קשר עם כל בני משפחתה בארץ ובחו"ל. במיוחד פיתחה קשרים עם בני משפחתו של גרשון , בעלה המנוח. רובם חיו בארה"ב.
נסיעתה לארה"ב לביקור משפחתי , הפיחה בה תקווה שתעזור לה להתגבר על מחלתה.
למרות המחלה ומגבלותיה, המשיכה לאה לעבוד עד יומה האחרון. אפילו בבית המלאכה .
בשנים האחרונות הייתה אומרת : אני רוצה לגמור את חיי כאשה צלולה בדעתה, המשרתת את עצמה . ואכן כך נלקחה מאיתנו.
השאירה שני בנים : בצלאל ואריק. ונכדים.
יהי זכרה ברוך.

לאה בעבודתה בלול.

לאה עם שני בניה – בצלאל מימין ואריק משמאל