צ'צקי יעקב

י"ג כסלו תרע"ד - 12/12/1913

כ"ח ניסן תשנ"ז - 5/5/1997

שם אב: אלכסנדר

שם אם: חיה

צ'צקי יעקב

תולדות חיים

יעקב נולד בעיירה אולקסיניץ , ליד קרמיניץ. חבל ווהלין אוקראינה.
הוריו בני המעמד הבינוני-משכיל, בעלי חנות מכולת. ציונים חמים שחינכו את ילדיהם לערכי מוסר ומחשבה עצמית. חמישה ילדים היינו בבית. שלוש בנות ושני בנים.
עם תחילת מלחמת העולםה-1 , הם נלקחו בשבי על ידי האוסטרים והובלו למחנה שבויים באוסטריה עד סיום המלחמה ואחריה .ב-1920 הוחזרו, אבל לעיר אחרת,- ווישניביץ.
מספר יעקב: "מגיל צעיר כבר הצטרפנו לתנועת הנוער "השומר הצעיר", שהייתה תנועה לא פוליטית. כמשפחה לא דתית , שמרנו על כלל הדברים המסורתיים- עליתי לתורה בבר המצווה והנחתי תפילין, אבי הלך לבית הכנסת בשבת.
תורה למדתי בבית אבא. לאחר הבר מצווה רצה אבי שאלמד מקצוע, טכנאי שיניים. במקום ללמוד הייתי פעיל בתנועת הנוער. בעיירה ריכזתי את הפעילות של "החלוץ הצעיר". כשרציתי לעבור להכשרה כדי להכין עצמי לעלייה לא אפשרו לי , אנשי התנועה בעיירה כי היו זקוקים לפעילותי, הייתי חיוני שם. רק ב-1937 עברתי להכשרת קלוסובה לזמן קצר ביותר ומיד עליתי ארצה. נתן בליז'בסקי השליח של החלוץ, שהיה בוורשה כתב לרוחמה שהייתה אהובתי, שמתקרבת המלחמה וכדאי שתעזוב הכול ותעלה ארצה. היא הגיעה לוורשה ומשם בעליה בלתי לגלית הגיעה ב-1939 לארץ לגבעת השלושה. ניצלה מהשואה .
כל משפחתי נספתה בשואה. הם נורו כמו כל אנשי העיירה על ידי הנאצים, ונקברו בבורות.
יעקב מגיע לקיבוץ גבעת השלושה ומתחתן עם רוחמה שהצליחה להימלט. הם נישאים. בשנותיו הראשונות בקיבוץ עבד במחצבה במגדל צדק
לאחר מכן היה שותף בכיבוש העבודה בשדות החקלאיים בנזלה ועבד בענפים החקלאיים
15 שנים שימש כדבוראי וניהל את ענף המכוורת.
לא בטוח אבל משהו בזיכרוני המופחת שהיה גם סדרן עבודה (אולי את יכולה לבדוק).
בשלב מסוים (לא זכורה לי השנה) הוא נבחר ע"י האסיפה הכללית למזכיר הקיבוץ
מזכיר ראשון שלא היה מהגרעין הראשון של מקימי הקיבוץ כמזכיר הוא ביקש שקיפות
בנושאים החברתיים והפוליטיים ואחרי כשנתיים התפטר מתפקידו.
לאחר סגירת ענף המכוורת עבד בענף הנוי.
בשנותיו האחרונות עד ליציאה לגמלאות עבד בהוצאת הספרים של הקבוץ המאוחד בתל אביב
שלושה בנים נולדו ליעקב ורוחמה – אליק, יאיר, וחיים.
שלושת הבנים שרתו באותו הזמן בצבא. מלחמה רודפת מלחמה. המתח בבית היה ללא נשוא.
במלחמת יום כיפור , קרה הנורא מכל. חיימקה הבן הצעיר נהרג בהגינו על רמת הגולן. סרן חיים חוצב, עוטר ב"אות המופת" על גלויי הגבורה בשעה שלחם. ההורים נשברו.
יעקב כמו אשתו רוחמה ביקשו להיקבר ליד בנם בחלקה הצבאית של בית העלמין סגולה, פתח תקוה.
יהי זכרו ברוך.

 משפחת צ'צקי- יעקב ורוחמה הילד חיימקה ובן יאיר עם אשתו אביטל

הספד לזכרו של יעקב צ'צקי-חוצב ז"ל שנאמרו ליד קברו הטרי ע"י בנו אליק

אבא! נולדת בעיירה אולקסיניץ ליד העיר קרמיניץ שבפולין אמך חיה ואביך אלכסנדר היו ציונים משכילים שחינכו אתכם לערכי מוסר טובים ולמחשבה עצמית. תקופת חייך לא תמיד הייתה שוגה בשושנים. ידעת הרבה ימים קשים
ולמרות זאת תפקדת בהצלחה מרובה כאבא וסבא למופת.
בגיל 5 שנים במלחמת העולם הראשונה נלקחה משפחתך בשבי והובלתם בחורף קשה ומושלג בדרך ארוכה לאוסטריה למחנה שבי. כששוחרתם אחרי שנתיים התברר לכם שנשארתם בחוסר כל, רכושכם וביתכם הושמדו, נאלצתם
להתחיל הכל מחדש בעיר "וישנביץ". לבית הספר היסודי הלכתם אתה, שלוש
אחיותך ואחיך מרחק של 1.5 ק"מ, פעמים רבות בשלג ובגשמים. לא הייתם אהודים ע"י הילדים הנוצריים הפולנים וחטפתם מכות.
בגיל צעיר השתלבת בתנועת "השומר הצעיר" ובהמשך בתנועת "החלוץ הצעיר" שם שמשת כמרכז הסניף קלוסובה-ווישנביץ. בקלוסובה הכרת את אמא שהיית מרכזת סניף בית"ר בעיר. לאחר רצח ארלוזרוב הצטרפה אליך לתנועת ה"חלוץ" למרות ניסיונו של מנחם בגין למנוע זאת ממנה.
הגשמה ב-1938 עלית לישראל לקיבוץ גבעת השלושה. כשמלחמת העולם השנייה הייתה באופק הצלחת בעזרת נתן בליג'ובסקי להוציא מוורשה את אהובתך רוחמה בעלייה בלתי לגלית על ספינה משא רעועה, בים סוער ולהביא אותה אליך לקיבוץ. הצלת אותה מהשואה האיומה. אך לא הצלחת למרות נסיונותיך להשיג אישורי עלייה למשפחתך שנרצחה כולה בווישנביץ ע"י הנאצים בשנת 1940 (לא לפני שזכו בנכד ואחיין כשאני נולדתי). נשארת אוד יחיד ממשפחה ענפה. כמה סמלי שריאותיך הכריעו את לבך ביום הזיכרון לשואה ולגבורה. "סגרת מעגל".
בארץ ישראל ב-1939 הקמתם משפחה והולדתם 3 בנים: אליק, יאיר וחיימקה. לא ליקקתם דבש המציאות הייתה קשה, גרתם באוהלים וצריפים על מזרוני קש, לא היה מספיק אוכל ואם מצאתם עבודה היא הייתה
קשה ומפרכת. התגברתם על הכל, הייתם אופטימיים ושאפתם למצויינות, כך חינכתם אותנו: להישגיות, למחשבה עצמית, לכבוד הזולת לאחריות אישית.
נזכור תמיד שאתה ואמא עודדתם ודחפתם אותנו ללימודים לבגרות באופן עצמאי, בלילות ללא עזרת מורים ובהסתר כי זה היה בניגוד לערכי החינוך הקיבוצי. גם שנודע הדבר לרשויות הקיבוץ לא היססתם כי ידעתם שהצדק אתכם.
אמא, אבא הקמתם משפחה למופת, זכיתם להשיא שלושה בנים, לגדל נכדים,
הכל היה טוב ומבטיח חיים מאושרים עד אשר הגורל הכה בכם ובנו מכה מוחצת. חיימקה בנכם האהוב, המצטיין והמצליח שתמיד היה ראש לראשונים שעט ראשון אלי קרב מגן בראש פלוגת טנקים כדי לעצור את השריון הסורי השועט לכנרת בגבורה עילאית הצליחו במשימה. אך בסיומו של יום קרב נפל בצריח מתבוסס בדמו יחד עם שני אנשי הצוות שריאל ואברהם ז"ל.
הכל התמוטט פצע עמוק נפער, פצע שלא הגליד עד יום מותכם.
מאז רוב חייכם הוקדשו להנצחת זכרו בעיקר בביה"ס יגאל אלון בדימונה בו הוא לימד פיזיקה ומתמטיקה וחינך תלמידים תוך לימודיו בטכניון בבאר שבע. היה נשוי למיקה. אבל לא שכחתם אותנו והנכדים, דאגתם וגם שמחתם בשמחתנו.
אבא ב-10 שנותיך האחרונות חיית ללא אמא שנפטרה ממחלה קשה ב- 1987
היית יותר מכל אדם ישר, צנוע, מוסרי, נבון וחרוץ. תנוח על משכבך בשלום.