צ'צקי (פולסקי) רוחמה

י"ז אלול תרע"ו - 15/9/1916

י' ניסן תשמ"ז - 9/4/1987

שם אב: חיים יעקב

שם אם: שרה מלכה

צ'צקי (פולסקי) רוחמה

תולדות חיים

רוחמה נולדה בכפר דרוזדין ליד העיירה רוקיטנה – ווהלין , אוקראינה.(אז תחת השלטון הפולני.)
בת למשפחה גדולה , שהתקיימה מחקלאות ולהשלמת הפרנסה עסק האב במסחר זעיר. האם עסקה בתפירה. הוריה החשיבו מאד שילדיהם ירכשו השכלה, כך זכו לטובי המורים הפרטיים. רוחמה כילדה מצטיינת בלימודים ובספורט בלטה מאד בין בני גילה. מספרת רוחמה : " גדלנו בתוך שדות ירוקים. בחצר היו עצי פרי,גן ירק ותירס. המשפחות היו מרובות ילדים, והסתפקו במועט. כחסידים של הרבי מסטולין, היו שמחות. האב ניגן בכינור והנעים בזמירות שבת. ההתלהבות והנגינה נמשכו בערב שבת עד כלות הנפש."
בגיל 13 , עזבה רוחמה את בית הוריה ועברה לסבתה בעיר הגדולה דומברוביצה. שם עבדה ולמדה.
ראשית דרכה בציונות, הייתה בתנועת בית"ר. בת 17 הצטרפה להכשרה של בית"ר ולאחר מכן, נשלחה לסמינר מיוחד . עם סיומו מונתה למזכירה ורכזת עבודה ואח"כ למפקדת ההכשרה ברוקיטנה. עם רצח ארלוזורוב רצתה בית"ר לפרוש מהתנועה הציונית. רוחמה התנגדה ונאבקה בעוז נגד אקט זה. ראשי התנועה ניסו לשחדה בכרטיס עליה אך היא לא ויתרה עד שכלאו אותה במעצר בית. המפקדת רוחמה לא ויתרה ומאבקה זה התפרסם בכל הסביבה.
כשנודע הדבר לאנשי תנועת "החלוץ" בעיירה, הם חלצו אותה מהמעצר. אז הצטרפה ל"החלוץ" ויצאה מיד להכשרת קלוסובה.
ב-1932 עלתה לארץ בעליה בלתי לגלית והגיעה לגבעת השלושה. פה חיכה לה יעקב שהקשרים ביניהם נטוו עוד בהכשרה בקלוסובה.
חמישה מאחיה הספיקו ועלו לארץ. הראשון נחום ואחריו באו עוד. כל שאר המשפחה וההורים ניספו בשואה.
רוחמה חייתה בגבעת השלושה בתחושת החמצה. חכמתה, יחסי האנוש וכושר הארגון שלה לא נוצלו מספיק. השקיעה את עצמה בטיפוח הקן המשפחתי. היה לה כשרון כתיבה , בהירות ניסוח ויכולת חריזה שהיגעו לביטוי בעלוני הקיבוץ או במסיבות חברים. השתתפה בחוג ספרות ארצי . קראה הרבה והרחיבה דעת.
לבסוף, הייתה אחת מהיוזמים לתוכנית שיפוץ בתי הותיקים. השתתפה באופן פעיל בועדות ובאסיפות.
ימים קשים עברו עליה עת שלושת בניה, לקחו חלק במלחמת ששת הימים ולחמו גם במלחמת ההתשה ובפעולות בטחוניות אחרות.
במלחמת יום כיפור , ספגה יחד עם כל המשפחה מכה נוראה, עם נפילת בנה הצעיר, חיימקה בקרב על רמת הגולן. מאז לא חזרה רוחמה לעצמה.
לאט לאט באה השלמה נוראה , אז יחד עם בעלה יעקב, השקיעו את עצמם במפעל הנצחה לחיימקה. הקימו אנדרטה לו ולצוותו במקום נפילתם. הוציאו ספר לזיכרו וכן יסדו קרן מלגות צנועה לבוגרי חטיבת הביינים של בית הספר בדימונה בו לימד חיים.
על אחד הקירות בכניסה לאגף הטכני-מקצועי שמו תבליט מוזאיקה ושמו של חיימקה חרוט בו. התבליט היה עבודת יד של רוחמה ויעקב.
בשנה האחרונה חלתה רוחמה במחלה ממארת ארורה. עברה ניתוח קשה . נאבקה בעקשנות, בצלילות דעת מעוררת כבוד. עד הסוף
רוחמה ויעקב צ'צקי ביקשו להיטמן ליד קברו של בנם חיימקה בחלקה הצבאית של סגולה, פתח תקווה.
יהי זכרה ברוך.

רוחמה יעקב ושלושת הבנים : אליק, יאיר, חיים.