קורנבליט שרה

תרס"ט - 1909

כ"ב כסלו תשל"א - 20/12/1970

שם אב: פנחס

שם אם: פרל-דבורה

קורנבליט שרה

תולדות חיים

שרה נולדה בעיירה גרבוביץ במחוז לובלין, פולין.
אביה ,איש ידוע חולי והאם מפרנסת יחידה לכל המשפחה. שרה הייתה האחות השניה מתוך חמש אחיות ואח , שעלה לארץ ישראל.
כשגדלו הבנות החלו ללמוד תפירה וכעבור זמן התחילו לקבל עבודה ותפרו עבור נשות העיירה. וכך סייעו לפרנסת המשפחה. עם פטירתו של האב, עברה המשפחה לעיר הגדולה לודז'. הבנות נישאו שם ומצבן השתפר. אך לא עבר זמן רב ורוחות המלחמה החלו לנשוב. בבוא הנאצים לעיר הבנות הבינו שיש לברוח מהעיר. ביום ששי אחד חזרה אחת האחיות בבהלה מהמאפיה, לשם הלכה כהרגלה לקנות חלה לשבת. בדרך נתקלה בקצין גרמני שהוריד ממנה בכוח את מעיל הפרווה שלבשה ואמר לה : " את יהודייה לא מגיע לך מעיל פרווה". הן יצאו מיד לברוח, בדרך לרוסיה והגיעו עד מוסקבה. בעלה הראשון של שרה עבד כמנהל עבודה ואחראי בבית חרושת לנגרות. המצב היה טוב ולשרה ובעלה נולד בן. בהתקרב הגרמנים למוסקבה התארגנו היהודים להמשיך לברוח. הבעל נאסר ושרה נשארה עם התינוק וללא כלום כולל תעודות. אישה רוסיה ריחמה עליה ולקחה אותה לביתה. וכאן החלה שוב לעסוק בתפירה. המצילה, אשת קצין ג.פ.או. שרה תפרה עבורה והיא התעניינה בגורלה של שרה והבטיחה לה לבדוק מה מצב בעלה שהיה במאסר. כשנודע מקום המצאו, נסעה שרה לבקר אותו והשאירה את תינוקה אצל הגויה. לאחר נסיעה של שבועיים הגיע למקום הבעל, אך שם התברר כי בעלה נפטר. היא שבה בחזרה לבנה שהשאירה ואז התברר כי גם הוא חלה ומת.
בלית ברירה נשארה שם אצל מארחיה, עבדה בתפירה עד סוף המלחמה. עם גמר המלחמה פגשה ביוסף, והחליטו לבנות משפחה חדשה. באותה עת החלה הנדידה מרוסיה לפולין ומשם לארץ ישראל. בשביל הבריחה, דרך האלפים לאוסטריה, איטליה וצרפת . בצרפת המשיכה לעבוד והרוויחה יפה לקיום. בדרכם לארץ חלתה שרה ועל יוסף הוטל לדאוג לה בתנאים קשים. הזוג נשאר ללא רכוש כשרק בגדים לעורם.
שרה ויוסף הצטרפו לחבורה ואיתם עלו על אוניית המעפילים "קוממיות" בדרכם לארץ ישראל. האונייה נתפסה וכל המעפילים נשלחו למחנות בקפריסין ושהו שם עד הקמת מדינת ישראל ב1948. בהגיעם ארצה הועברו בתחילה למעברה משם לדודה בבני ברק. שם, בינואר 1951נולדה ביתם , דבורל'ה. לאחר שהות קצרה בעיר הגיעו לקיבוץ לגבעת השלושה שם היה אחיה של שרה יעקב בלומנפלד חבר ובעל משפחה. יוסף ושרה עם בתם הקטנה התקבלו כחברים. דבורל'ה הוכנסה לבית הילדים עם שאר ילדי הקיבוץ ובטיפולם המסור של סוניה הדרי ואיטה בנדורי.
שרה השתבצה לעבודה במתפרה אך העבר הקשה ,לא פסק להעיק עליה , מעולם לספרה את אשר עבר עליה בשואה. נשאה את סיבלה בדממה. אך בריאותה הלכה והתרופפה. כל פעם חלתה במחלה אחרת. ממחלתה האחרונה לא קמה. שרה נפטרה כשדבורל'ה הייתה בת 20, מבלי שתדע כלום על מאורעות הזוועה שעברה אימה.
יהי זכרה ברוך.

דבורל'ה עם אבא יוסף ואמא שרה.