קמין יצחק

ג' טבת תר"ע - 15/12/1909

כ"ב אדר תשנ"ו - 13/3/1996

שם אב: חיים

שם אם: חיה

קמין יצחק

תולדות חיים

יצחק קמין נולד וגדל בעיירה ולאדימרץ . בגיל 17 יצא לעיירה סרנה ללמוד חייטות. שם הצטרף לסניף של תנועת "החלוץ". ב-1929 , בפסח בשובו לעיירתו החליטו קמין ושלושה מחבריו להקים את סניף "החלוץ" בולאדימרץ.
בזכות תנועות הנוער הציוניות שקמו אז – החלוץ, השומר הצעיר, ביתר ואחרים. יצאו רבים מבני העיירות להכשרה ועלו לארץ ישראל. אפשר לומר בדיעבד כי כך ניצלו מציפורני הנאצים שהגיעו מספר שנים מאוחר יותר.
הפעילות ב"החלוץ" הייתה בלתי לגלית באותה תקופה. זה גרם לכך שקמין וחבריו נחשדו בקומוניזם והוזמנו לחקירות למשטרה המקומית. ב-1932 החליט קמין לעלות ארצה. מרכז "החלוץ" אישר את עלייתו אך , לא לפני שיצא להכשרה. לאחר הכשרה של 9 חודשים בעיר לוצק הוא חוזר הביתה לולאדימרץ כדי להתכונן לעליה. על ההכנות לעליה הוא מעיד בספר הקהילה עמ' 220-21.
" כסף לא היה לי לעליה. אולם היה לנו בית. אבי כבר נפטר ואחי היו פזורים בכל מיני מקומות. שנה לקח לי למכור ולהסדיר הכל . מוורשה נתקבלה גלויה עם מועד העלייה. אהבתי מאד את ביתנו. בחזית עמדו כמה עצי שיזיפים. בקרבתו הייתה ברכה חפורה. הבית כולו עמד על אדמת הפריץ. בעל האחוזה. לא רחוק ממנו הייתה משאבת מים- מי מעין שהכול היו באים לשאוב ממנו מים חיים לשתות תה.
נשף גדול נערך בסניף התנועה לכבוד יציאתי לארץ. שמור בליבי נאומו של יעקב צ'רניאק שקולו היה נפסק מפעם לפעם בשל דמעות שחנקו את גרונו."
וממשיך יצחק קמין לספר.. " שעות על שעות רקדו חברינו ושרו. למחרת עברתי מבית לבית כדי להיפרד. כך היה מקובל בעיירתנו ולאדימרץ. כשבאה העגלה לקחתני לתחנת הרכבת לא נתנוני לעלות לעגלה וחייב הייתי ללכת ברגל יחד עם כולם. פרידה זו ליוותני ימים רבים."
קמין המשיך להיות פעיל בכנסי עיירתו, כאן בארץ לזכר חבריו שלא זכו והושמדו בשואה.
במשך כל שנותיו בארץ היה קמין חבר קיבוץ גבעת השלושה. בקיבוץ הכיר את שרקה והקימו משפחה .
בתקופת המנדט הבריטי בטרם הקמת המדינה, מתגייס קמין לפלוגות הנוטרים במסגרת ההגנה.
רוב שנותיו עבד בחקלאות. בעיקר בענף הבננות אותו ניהל וטיפח. כשהוחלט להפסיק עם גידול הבננות היה קשה מאוד לקמין להשלים עם העובדה.
קמין עבר לעבוד בבית החרושת לנעלים. תמיד חרוץ, הגון, אוהב לעזור לזולת.
בתקופה זו, התפנה לתחביבו הכמעט סודי ויצר עבור נכדיו – בובות, ושאר חיות יער. יצירות שאינך יכול שלא להתפעל מהם.
כותבת עליו עטרה בתו הצעירה: " אבא היה איש צנוע, עם נשמה יתרה. רגשן מטבעו, איש עקרונות ויחד עם זה מסור ללא גבול לנו ילדיו, ונכדיו. "
כאשר חלה, זכה לטיפול מסור של אשתו ,שרק'ה וכל משפחתו.
השאיר אחריו את אשתו שרקה ושלושת ילדיו- רותי, חיים ועטרה ונכדים ונינים.
יהי זכרו ברוך.

יצחק ושרקה קמין

מנוחת צהרים קלה לאחר ארוחה בחדר האוכל ב"נזלה".

בעבודתו בבננות ב"נזלה".

יצחק ושרק'ה קמין עם נכדים