קפטן דב

י"ט ניסן תרס"ח - 20/3/1908

י' אלול תשמ"ט - 10/9/1989

שם אב: סנדר

שם אם: פרידה

קפטן דב

תולדות חיים

דב נולד בעיירה קטנה ויסוצק במחוז סטולין שבפולין.
בעיירה התגוררו 120 משפחות יהודיות שגרו במרכז העיירה . הנוצרים גרו ברחובות הצדדיים.
דב למד ב"חדר", בבית ספר "תרבות" ולאחר מכן נסע ללמוד ב"ישיבה" של לונינץ. בגמר לימודיו הפך להיות מורה בבתי הספר בסביבה. גרו שם הרבה משפחות יהודיות שהיו מפוזרות בכפרים שונים. דב לימד אותם לימודי קודש ועברית.
כל השבוע היה שוהה בדרכים ובסוף השבוע חזר הביתה. בעיירה שלו, ויסוצק היו שני בתי כנסת ו"שטיבלך" של חסידים. כאן היה המפגש העיקרי של בני העיירות בשבתות.
בויסוצק היו בתי חרושת לבורסקאות(עיבוד עורות). להוריו של דב הייתה חנות לעורות. מזה התפרנסה המשפחה עם חמשת ילדיהם.
בשנות השלושים של מאה ה-20 רבים מבני היהודים במזרח אירופה, נתפסים לערכי הציונות באמצעות תנועות הנוער שמוקמות שם . דב מצטרף לתנועת "החלוץ הצעיר" ואחר כך עובר ל"החלוץ". שאיפתם לעלות לארץ ישראל. דב יוצא לקיבוץ הכשרה בגוש "שחריה" בברנוביץ.
עבד שם בבית חרושת לשמן, לאחר זמן הועבר לעבודה לבית ההבראה של החלוץ בפלניץ שעל יד אוטבצק. בהגיעו לבית ההבראה ביוזפוב לשם נשלחו רוב החולים מההכשרות, פגש את אישתו לעתיד, בלה.
השניים נישאו ועלו יחדיו לארץ ישראל היישר לגבעת השלושה ב-1938. באותה שנה פרצה מגיפה בארץ ובקיבוץ. בלה אשתו הצעירה, חלתה ומתה בחתף.
בתחילה עבד דב בנמל תל אביב במסגרת קבוצה מקובצת מטעם הקיבוץ לעזור במפעל הציוני.
תקופה קצרה עבד במשתלה. אולם רוב זמנו בקיבוץ עבד בבית החרושת לנעלים "נגה" והשקיע רוב מרצו בו.
דב בנה משפחה חדשה, כאשר נישא, לרחל שפירא. ביתם היה בית חם, פתוח לילדי חוץ שהתחנכו בקיבוץ. ולבוגרי חברות הנוער שהיו פוקדים את ביתם הרבה לאחר בגרותם.
רזיה, בתם של רחל ודב מספרת כי " אף פעם לא אמר "לא". בלקסיקון שלו מלה זו לא הייתה.
דב היה איש ספר. היה קורא הרבה בתנ"ך, בספרי עגנון וביאליק .
היה לו תחביב של איסוף בולים, היה פותר תשבצים וזוכה בפרסי ספרים.
נהג לטייל בטיולים מאורגנים, אהב את המשפחה, אף פעם לא התלונן. למרות שסבל כאבים במחלתו לא הראה זאת בציבור.
דב, אהב את הקיבוץ, איש ישר היה, עניו, צנוע, עדין נפש, וכך נזכרנו תמיד.
השאיר אחריו את רחל אשתו, רזיה ביתו ואחיו ואחותו.
יהי זכרו ברוך.