קרפילובסקי חנה

ב' חשוון תר"ף - 26/10/1919

י"ז חשוון תשל"ט - 7/11/1979

שם אב: יוסף

שם אם: חיה

קרפילובסקי חנה

תולדות חיים

חנה נולדה בעיירה בז'יז'ני שבפולין. למשפחה בת 5 נפשות.
ביתה היה בית מסורתי-ציוני, כמו רבים מבתי היהודים באותו הזמן. חנה הצטרפה לתנועת " הנוער הציוני". מאבק קשה ניהלה חנה עם הוריה כדי שיסכימו לעלייתה ארצה. הם הבטיחו כי "יחסלו" את עסקיהם ויעלו עם כל המשפחה. חנה לא הסכימה לחכות. חסכה לעצמה כסף ובלי ידיעת הוריה נרשמה לעליה ועשתה את כול הסידורים הדרושים לעליה לא"י. עליה בלתי לגלית.
באפריל 1939 הגיעה ארצה, באוניית מעפילים של תנועת "הנוער הציוני". האונייה נחתה בחוף נתניה, וזמן קצר לאחר שהורדו רוב נוסעיה הגיעה המשטרה הבריטית . המעפילים הצליחו לחמוק ממנה ולהעלם בין תושבי נתניה.
לאחר מכן הצטרפה לקיבוץ תל-יצחק כחברת גרעין "שורשים". לחנה היו קשיי קליטה. היא דיברה רק פולנית וגרמנית ובקיבוץ לחצו עליה להתחיל לדבר עברית. חנה שקדה ולמדה עברית לאור עששית נפט ועמדה בתנאים שדרש הגרעין אליו השתייכה.
זמן קצר לאחר מכן עברה עם הגרעין להכשרה באזור רחובות שם עבדה בפרדס ובמכבסה פרימיטיבית. שם גם פגשה את שמואל בעלה לעתיד ונישאה לו ב1940.
חנה קיימה קשר מכתבים הדוק עם בני משפחתה בשנים 1940-1. ב1942 עוברת ההכשרה לגליל התחתון ליד המושבה יבנאל ומקימה את קיבוץ – "שורשים". ב-1943 עזבו את המקום ועברו לחיפה
בעודה בהריון. נילי בתה הבכורה נולדה בחיפה והם מחליטים לחזור לחיי קיבוץ ובוחרים להיכנס כחברים לקיבוץ מחניים שבגליל העליון. המשפחה נקלטת יפה במקום וחנה עובדת חרוצה ומסורה.
ב-1946 נולדה בתה השנייה , חיהל'ה. חנה התמסרה לטיפול בילדות ומוותרת על שאיפותיה שלה למען המשפחה. בתקופת מלחמת השחרור- 1948, מחניים מופגזת על ידי כוחות סורים. מחליטים לפנות את הנשים והילדים לחיפה , עד יעבור זעם. חברי הקיבוץ חזרו הביתה עם תום המלחמה כשכל בתי הקיבוץ הרוסים. והחלו לשקם את המקום. אך לא עבר זמן רב וחל הפילוג הגדול בקיבוץ המאוחד וגם מחניים מתפלגת וקבוצה גדולה של חברים וילדים עוברים ב-1953 לקיבוץ גבעת השלושה.
ושוב קשיי קליטה. קיבוץ חדש, חברים חדשים. הרבה דברים היו מוזרים לחנה. והיא כדרכה ממשיכה לעבוד ולתרום. מטפלת בילדים. מוצאת בכל ילד את הטוב שבו.
חנה לא אכלה בחדר האוכל ולא השתתפה באסיפות הכלליות. היא אהבה את הפרטיות בביתה. נהגה להשכים קום וללכת לעבוד במחסן הבגדים. עשתה עבודתה בצינעה ובשקט. גם בימי מחלתה ניסתה לא להטיל עול אך המחלה האכזרית הכריעה אותה. והיא רק בת 60.
יהי זכרה ברוך.