רוזנטל ולטר

ולטר נולד בעיירה רוגוזן שבפולין. בהיות ולטר בן שנה גויס אביו לצבא הגרמני במלחמת העולם ה-1 . אמו ושלושת ילדיה נשארה ללא אמצעי מחייה.
עם גמר המלחמה , נשאר האב בגרמניה והעביר את משפחתו עליו. עם גמר בית הספר היסודי בהיות ולטר בן 15 נאלץ לנטוש את הלימודים כדי לעזור למשפחה בפרנסה.
בן 18, הצטרף לתנועת ה"בלאו וייס" (תנועת הנוער הציונית בגרמניה) וכעבור שנה יצא להכשרה, בניגוד לדעת הוריו. כעבור שנה אושר לעלייה ועם עלייתו נשלח לקיבוץ איילת השחר. אולם ולטר החליט שעליו להחזיר חוב כספי שלקח כדי לעלות לארץ והחל את דרכו בעבודה בחדרה ובתל אביב. לאחר שמונה חודשים בתל אביב פגש בחבריו להכשרה והם שכנעו אותו להצטרף אליהם ל קיבוץ גבעת השלושה, ב1934.
בגבעה עבד ולטר בכל העבודות שנתבקש- מחצבת מגדל צדק, בבניית נמל תל אביב החדש, בפרדסי ה"שחר". בסבלות ובקטיף. כחלוץ חסון ובריא הצטרף לפלוגה המגויסת לעזור בבניית מפעל ים המלח בסדום.
לא עבר זמן רב וולטר שוב נקרא לקוו הראשון. הפעם לקיבוץ רמת הכובש , שסבל מהתנכלויות בלתי פוסקות משכניו בכפר סבא בערבית ומתושבי טירה.
ולטר היה שומר ברמת הכובש בנקודה הקיצונית ביותר ולילה לילה היה נתון לסכנת של התקפות מעבר לעמדה שלו. ערב ה-21 ביולי פנו אל ולטר אנשי רמת הכובש ואמרו לו, : הנה הגיעה עוד עזרה מת"א , תוכל לצאת לחופשה לגבעת השלושה.
בבוקר ה-22 ליולי יצאו ולטר ועוד ארבעה נוטרים ללוות את הפועלים היוצאים לעבודה.
משם המשיך ליום החופש המיוחל. בדרך- בחלקת כביש לא גמורה- הותקפה המכונית ע"י כנופיה גדולה של ערבים, שהסתתרו מאחורי גדר של פרדס סמוך, המכונית ירדה לצד הדרך והנוסעים השתטחו על הקרקע. ולטר נהרג במקום מבלי שהספיק להוציא הגה.
התפתח קרב פנים אל פנים שבמהלכו נהרגו מספר ערבים והרבה מהם נפצעו.
בקרב זה נפל גם חבר רמת הכובש דנקה לוין.
ולטר הובא למנוחות בבית העלמין של גבעת השלושה . השאיר אחריו אישה ובת.
קברו הועבר בשנת 1975 לחלקה צבאית בפתח תקוה. דף הנצחה נמצא באתר משרד הביטחון.
יהי זכרו ברוך.