רוט שמואל

כ"ד אדר תר"פ - 14/3/1920

כ"ו כסלו, תשכ"ח - 28/12/1967

שם אב: נחום

שם אם: חיה

רוט שמואל

תולדות חיים

שמואל נולד בדובינקי, פולין, היה הבכור בין ששת ילדי משפחת רוט. אביו היה חייט לגברים ולגברות והיה לו בית מלאכה קטן.
שמואל, לאחר שגמר ביה"ס יסודי, ובית ספר 'יבנה' בעיירה, החל לעזור לאביו בגיל צעיר בפרנסת המשפחה הענפה.
בגיל 15 הצטרף לתנועת "ביתר" וכעבור חצי שנה עבר לתנועת "החלוץ". הוא היה בין הפעילים והמארגנים של סניף "החלוץ המקומי".
כשפרצה מלחמת העולם השנייה, ברח שמואל עם אחיו לרוסיה. שם הביע את רצונו לחזור לביתו ולכן נשלח הרחק מזרחה. הוא הגיע ליערות סיביר ועבד בחטיבת עצים. מנת האוכל הייתה דלה מאוד, אך כיוון שהיה בריא וחזק, הצליח לעמוד בתנאים אלה. אחיו, שהיה חלש ממנו חלה ולא החזיק מעמד. בוקר אחד מצא שמואל את אחיו מת במיטתו.
לאחר כשנתיים הוא הועבר למקום אחר, התנאים היו טובים במקצת, הוא עסק בתפירת בגדים לצבא האדום וגם עבד בביח"ר ע"ש "קלינין" לחלקי מטוסים.
לאחר ששוחררה פולין, חזר אליה והגיע למקום הולדתו. נודע לו שאין לו כבר לאן לחזור, כי איש
ממשפחתו לא נשאר בחיים. למרות הכול, הוא נשאר בסביבה , בלובלין, בה התארגנה ההכשרה.
שמואל נשלח לסמינר מדריכים בלודג'. לאחר מכן עסק בארגון קיבוצי ההכשרה. בתחילת 1947 נסעה קבוצת ההכשרה לאיטליה, אך חל עיקוב בעליה ארצה. הם עברו לצרפת ובנמל הקטן סט, עלו על אניית המעפילים "תיאודור הרצל". ההפלגה ארכה שבועיים והאונייה נתפסה ע"י משמרות בריטיים מול חופי הארץ ונשלחה לקפריסין.
במחנה העולים בקפריסין עסק שמואל בפעילות תנועתית. כעבור 7 חודשים ביום בו הוכרז על הקמת מדינה יהודית באו"ם, עלתה משפחת רוט ארצה עם בנם הבכור נחום, שנולד בקפריסין. המשפחה הצטרפה, סמוך לבואה לקיבוץ גבעת השלושה.
שמואל נקלט במהרה בקיבוץ. בתחילה עבד ברפת וכעבור מספר חודשים עבר לעבודה בכרם, שם עבד כ-14 שנה, עד שעקרו את הכרם. במשך תקופה זו, גם ריכז את הענף מספר שנים ובשנת 1957, נשלח לעין חרוד לסמינר העבודה והמשק, שימש סדרן עבודה ומרכז משק.
הקיבוץ נולדו שני בנים נוספים: חגי ואיציק.
בשנותיו האחרונות עבד בפרדס. ארגן את החוג לכלכלה והיה פעיל וער לנעשה במשק. מעולם לא הסתפק בידיעותיו והיה יושב רבות ולומד בעצמו, על מנת להרחיב את אופקיו.
במחציתה הראשונה של שנת 1967, נתגלתה אצלו מחלה ממארת, ממנה לא קם .
השאיר אחריו אישה- מרים ושלושה בנים : נחום , חגי ואיציק.
הובא לקבורות בבית העלמין בגבעת השלושה.
יהי זכרו ברוך.

הספדים

משארית הפליטה הגיע אלינו שמואל לפני עשרים שנה. איש צעיר והוא שבע תלאות ונדודים. קליטתו אצלנו הייתה קלה, תוך זמן קצר והנה הוא כאחד ותיק ורגיל.
מוצאו מעיירה קטנה – היה חניך חלוץ הצעיר ודרור. הוא הגיע אלינו עם אשתו מרים ובנו בכורו נחום, אשר נולד במחנה בקפריסין.
שמואל היה איש בעל סבר פנים יפות, לב טוב ומסור. היה, מרבה היה לספר את אשר עבר עליו
בימים הנוראים ההם, אך חופשי היה מאכזבה ומרירות והייתה בו אמונה באדם.
הוא הכה שורשים עמוקים בקרקע המולדת והקיבוץ. איש משק היה וצמא דעת, רצה להשיג את שנמנע ממנו בגלל תלאות המלחמה.
שמואל שמח להזדמנות שניתנה לו ללמוד בסמינר לעבודה ומשק בעין חרוד. היה פעיל כסדרן עבודה ובוועדת משק.
משפחה יפה הקים והתמסר לה בכל מאודו. והנה נכרת מאיתנו והוא במלא כוחו.
ינוחמו מרים, נחום, חגי ויצחק בזכרו כבעל ואב מסור ואיש יפה.
כתב: יענקל ליפשיץ.

שמואל היה כעין סמל, סמל של דור שעבר את גלגולי האימה של השואה ועמד בה. הוא לא איבד את אמונתו כיהודי וכאדם בעתיד טוב יותר.
הוא שאף להיות בין החלוצים הבונים מולדת לעם שנחרב.
לפני עשרים שנה הוא הצטרף אלינו, צעיר מאוד, פשוט הליכות ונושא בתוכו מיזוג נפלא של עממיות שורשית יהודית, כאילו הביא עימו מגחלת הדורות על מנת לצקת אותה ביצירתו של עם השב למולדתו. היה זה מובן מאליו עבורו להיות בתוך מחנה בוני הקומונות. הוא נקלט מהר מאוד בחברה והפך לחלק בלתי נפרד מן הנוף האנושי שלנו. הוא העמיס על עצמו הרבה בעבודה ובחברה.
החיוך כמעט לא מש מפניו. הוא ידע את ערכו של כל יום עבודה. מסירותו למשפחתו ולביתו היו לדוגמא. הוא היה שמח בחלקו והיה מאושר שניתנה לו זכות להיות בין מגשימי חיי שיתוף ויצירה.
שמואל יישאר בזיכרוננו כאדם חייכני, חסון, איש עמל וחבר טוב.
כתב: קורט ברוך.