רזניק יחזקאל

י"א ניסן תרנ"ח - 22/3/1898

ל' סיון תשנ"א - 12/6/1991

שם אב: מנדל

שם אם: שרה

רזניק יחזקאל

תולדות חיים

יחזקאל נולד באוקראינה, תחת השלטון הרוסי . למד בביה"ס רוסי ובאותו הזמן גם ב"חדר". המשיך בלימודיו בפקולטה לאגרונומיה – חקלאות, בעיר יקטרינוסלב, כדי להכין עצמו לעבוד בחקלאות בארץ ישראל. אבל עד מהרה נאלץ להפסיק את לימודיו כי פרצו פרעות פטלורה נגד היהודים וגם מהפכת אוקטובר (הקומוניסטית), לא מנעה טבח יהודים ברחבי רוסיה- אוקראינה.
רזניק החליט להצטרף לקבוצת נוער יהודי ציוני, שהתארגנו להגנה עצמית נגד הפורעים. ויחד עם זה לחפש דרכים לצאת מרוסיה בדרך בלתי לגלית. בסוף-1921 מצליחים יחזקאל ואשתו אסתר בדרכים עקלקלות להגיע לפולין ומצאו בה מקלט בלוצק וברובנה, כשמטרתם להמשיך לא"י. ואמנם ב1922 הם מגיעים לחוף ארץ ישראל.
תחנתם הראשונה היתה מגדל שבגליל. כעבור זמן קצר חלה יחזקאל בקדחת שאילצה אותם לעבור לתל אביב. יום יום הלכו לעבודה לרעננה שם עסקו בקטיף הטבק. לעת ערב חזרו לצריף שבנו במו ידיהם בתל אביב. הצריף היה להם לבית חם להרבה חברים וידידים. כעבור מספר שנים התפרקה החבורה וחלק מהחברים הולכים לקיבוץ.
בשנת -1933 יחזקאל ומשפחתו מצטרפים לקיבוץ גבעת-השלושה. רזניק ממשיך לעבוד בחברת "סיליקט" ומכניס את המשכורת במלואה לקיבוץ. בקיבוץ שמחו, זו היתה המשכורת הכי גבוהה שקיבלו באותם ימים.
רזניק בא לקיבוץ מתוך אמונה עמוקה באידיאולוגיה ובדרך החיים שלו. אבל תפס מיד את כל המגרעות. כאיש לוחם החל במאבקים לתיקון העיוותים שאינם תואמים את יסודות הקיבוץ. בראש ובראשונה יצא נגד הביזבוזים. הוא לא רק ביקר , גם עשה. נהג לאסוף כלי מטבח וסכו"ם שהתגלגלו בפינות שונות. אסף שקים ריקים, ארגזים, וחפצים שונים. דאג גם לניקיון ושיפור המחנה. כתב והתריע בעלוני הקיבוץ ובאסיפות הכלליות. היה איש שאיכפת לו מעניני הקיבוץ. היה איש עבודה מסור בכל מקום. ראה בעבודת כפיים ערך עליון. גם בזקנתו המופלגת, מצא נחמה בטיפוח הגינה סביב ביתו ובאריגת שטיחים בסדנא שהוקמה בקיבוץ לקשישים.
רזניק היה איש ספר, קרא הרבה פרסם מאמרים בעיתונים. היה איש שיחה וויכוח.
לאחר מותה של אסתר איבד את רצון החיים. נפטר בשיבה טובה בגיל – 93.
השאיר שתי בנות. אביבה וזהרה. נכדים ונינים.
יהי זכרו ברוך.

משפחת רזניק – אסתר ויחזקאל עם הבנות אביבה, וזהרה.

בגינת ביתו בקיבוץ עד סוף ימיו השקיעה בה וטיפח אותה