שניצר זאב

זאב נולד בפולין בעיירה פלונסק. עירו של בן גוריון. עם פרוץ מלחמת העולם ה- 2 הוא מתגייס לצבא האדום ומשרת בצבא ברית המועצות נגד הצבא הנאצי . פעמיים נפצע במהלך המלחמה, אך שרד אותה. זאב חוזר לעירו פלונסק ושם נודע לו שאף אחד מבני משפחתו לא שרד. כולם הושמדו בשואה על ידי הנאצים.
הוא יוצא לדרך כמו רבים מהעקורים היהודים ובדרכי הבריחה מגיע לאיטליה. הוא עולה על ספינה בדרך לארץ ישראל באופן בלתי לגלי. המנדט הבריטי עדיין שולט בארץ. ספינתו נתפסת והם נשלחים למחנות המעפילים בקפריסין.
ב- 1948 , עם סיום המנדט הבריטי וההכרזה על הקמת מדינת ישראל, הוא עולה לארץ ונשלח על ידי הסוכנות היהודית לקיבוץ גבעת השלושה יחד עם עולים חדשים נוספים.
זאב ניקלט בקיבוץ ועובד בחקלאות. רוב הזמן עבד במשתלה של הפרחים. עבד גם בפרדס התפוזים.
באחד הערבים בעודו שוטף כלים בחתונה שנערכה במשק הוא פוגש את תקווה שגם היא זה עתה הגיעה לקיבוץ. השניים מחליטים להינשא.
ארבעה ילדים נולדו למשפחת שניצר – אברהם, שפרה, תמר ועירית.
זאב נפטר והשאיר אחריו את אשתו , ארבעה ילדים ונכדים.
יהי זכרו ברוך.