שפיגל הלה

כ"ד טבת תרפ"ט - 6/1/1929

י"ד שבט תשס"ז - 2/2/2007

שם אב: אברהם

שם אם: אידה

שפיגל אלה

תולדות חיים

סבתא הלה נולדה בצ'כסלובקיה, היו לה 8 אחים: 3 אחים ו- 5 אחיות. המשפחה חיה ברמה ממוצעת, אביה עבד קשה מאוד, הוא היה יצרן של חביות ודאג לפרנסת המשפחה. אמה טיפלה בילדים.
סבתא הלה עברה את השואה, אביה והאחים הגדולים נלקחו לאושוויץ.
סבתא הלה הייתה בת 13 ואחיה הגדול היה בן 15 ,כשנשארו לטפל במשפחה. מאוחר יותר כולם נלקחו למחנות. בסוף המלחמה השתחררה סבתא מאושוויץ, היא הייתה בת 21 ועלתה לישראל עם סבא מרדכי שהיה בן 34 . הם הגיעו באוניית מסע, הדרך ארכה 4 ימים ולילות, כשהם מסתתרים מתחת לברזנטים שבספינה – מהאוניות של הבריטים, שחיפשו אחריהם.
הם הגיעו לארץ בתקווה ליצור חיים חדשים, נלקחו לבית עולים בפרדס חנה והתגוררו שם באוהלים מספר שבועות.
כעבור זמן מה הם עברו למושב מזור, שהיה כפר ערבי נטוש. במזור הם חיו כ-3 שנים.
בשנת 1953,בעקבות הפילוג בתנועה קיבוצית, הם הצטרפו לקיבוץ גבעת השלושה. סבתא עבדה שנים רבות במטבח וסבא עבד בפרדס.

כתבה: נכדתה הילה שפיגל

הלה ומרדכי שפיגל

דודה הלה

8 שנים חיינו בשכנות ב-2 צידי הבית בקיבוץ כשגרנו בתקופת עבודתי כרופאה במרפאת הקיבוץ.
קראנו לה "דודה הלה" אך למעשה הייתה עבורנו "סבתא" לילדים שלנו. הלה הייתה – אישה חמה, טובה, אנרגטית ומלאת נתינה.
נהגנו לבלות יחד בשעות אחה"צ, אך מלבד בילויים על הדשא בקדמת הבית העניקה לנו תמיד גם מהמטעמים שהכינה. לעומת המאכלים שלה, היו הניסיונות הראשונים שלי באפיית סופגניות ואזני המן ללא הצלחה מיוחדת. זיכרונה של דודה הלה – לא מש מליבנו כל השנים האלה מלווה תחושת חום מיוחדת וגעגועים.
יהי זכרה ברוך

כתבה: ד"ר לאה הר – זהב