סבר (ססובר) דן

אבא שלי, היקר האהוב
הרגע שחששתי ממנו מאד הגיע
אבל אם יש משהו שמנחם אותי היום,
זו הידיעה שחיית חיים מלאים – חיים שלמים, עשירים, עמוקים ומלאי משמעות.

רק לפני כמה ימים חגגנו לך 88 שנים.
ויש משהו סמלי בכך שנפרדת מאיתנו בנר האחרון של חנוכה –
חנוכייה מלאה, שמונה כנים דולקים. אלה היו גם בדיוק כמות הנרות המדויקת בקופסת הנרות.
אור שלם, חיים שהגיעו לשלמותם.

זכינו כולנו להיות איתך בבית, כל המשפחה,
ברגעים האחרונים ובנשימות האחרונות שלך.
לא היית לבד.
זכיתי להגיד לך כמה אני אוהב אותך, כמה אני גאה בך –
ולהיפרד כמו שצריך.

כל היום התנגנה מוסיקה קלאסית בחדר.
וכמו סצנה מסרט, ברגע שהתחילה מנגינה שאנחנו כל-כך אוהבים,
נכנס צוות של מד״א, והם סיימו את עבודתם בדיוק באקורד הסיום.
זה היה רגע מדויק, שקט ועוצמתי –
ממש כמוך וכמו החיים שלך.

אבא היה התגלמות הישראליות.
צבר אמיתי, קיבוצניק.
אני זוכר איך היית מספר לי, ליד המיטה, וממש לפני שהייתי הולך לישון,
על כל הילדות בקיבוץ, השטויות שעשיתם, החופש והפשטות.
על איך היית חורש את השדה עם טרקטור בגיל 10.
סיפורים שהיו מלאים בחיוך.

היית טייס קרב,
ואף היית מ״מ מפקד טייסת 101במלחמת ששת הימים.
לחמת בעוד מלחמות ישראל, נטשת מטוס, והפלת 3.5 מטוסי אויב.
תמיד סיפרת על הכל בצניעות, בדרך שלך,
בלי רעש ובלי להתרברב.

אח״כ היית טייס באלעל – בתקופה היפה.
ראית עולם, חווית הכל, ותמיד ידעת לשלוח את כולם למקומות
הכי טובים בכל פינה בגלובוס.

אבל מעל הכל – הקמת משפחה לתפארת.
שישה ילדים, שלושה עשר נכדים ושני נינים.
משפחה אוהבת, מגובשת, שמעריצה אותך.
ובשנים האחרונות, סביבך, המשפחה התלכדה עוד יותר.

אני זוכר את הנסיעות לארוחות שישי,
רק שנינו ברכב, ג׳אז מתנגן ברקע ושיחות מלב אל לב.
רגעים קטנים שהם בעצם הכל.

נולדתי כשהיית בן 55.
ומגיל 11 שלי כבר גידלת אותי לבדך.
היית לי אבא ואמא.
אני לא חושב שאמא האמינה שאזכה להיות איתך 33 שנים – אבל זכיתי בגדול.
ואפילו זכינו שתהיה נוכח איתנו בחתונה של טל ושלי לפני חצי שנה.

היה בינינו קשר מיוחד.
קשר עמוק של אב ובן.
קשר שקשה להסביר במילים.
אבל מי שמכיר אותנו באמת – מרגיש אותו ויודע על מה אני מדבר.

הלוואי שאוכל לתת לילדיי אפילו חלק קטן ממה שאתה נתת לי.

אבא אהוב, נוח על משכבך בשלום.
תמסור ד״ש לאמא.
אני בטוח שכבר נפגשתם, שאתם מסתכלים עלינו מלמעלה.
ושתמשיכו להאיר לנו את הדרך –
כמו האור שתמיד היית עבורנו.

שלך,
רומי הקטן ♡