קורלנדר עזריאל

עזריאל , נולד בעיירה ויזנה, חבל ביאליסטוק שבפולין בשנת 1940 . בן בכור להוריו חיים וחנה.
משפחת קורלנדר, התגוררה כמה דורות בעיירה ועסקה בחייטות. בשנה בה נולד עזריאל הייתה העיירה בחסות ברית המועצות כחלק מהסכם בין ברית המועצות לגרמניה הנאצית. הסכם "ריבנטרופ – מולוטוב". ב22 ליוני 1941 פרצו הנאצים ב"מבצע ברברוסה" שהפר את ההסכם שהיה להם עם ברית המועצות והחלו בהפצצת האזור כולו.
בפקודת ראש עיריית ויזנה צוו כל היהודים, לעזוב את העיירה מיידית. על פי מידע שנאסף הוריו של עזריאל התינוק , וכל משפחתו כולל סבים וסבתות ודודים, נמלטו מהעיר לעבר העיר הגדולה ביאליסטוק.
אין מידע רב , מה עלה בגורלם של ההורים ,כנראה נשלחו למחנה ההשמדה אוושויץ. את התינוק עזריאל הצליחו למסור לאישה ששמרה עליו.
עדות ראשונה על גורלו של עזריאל נמצאה בספר הקהילה היהודית של קרקוב בפולין בפברואר ,1945שם נרשם כי עם שחרור מחנה ההשמדה אוושויץ, בידי חיילי ברית המועצות, נמצאו שם מספר ילדים חיים , ביניהם עזריאל בן ה5. המידע התפרסם בעיתון דבר בארץ ישראל.
גלגולים רבים עבר הילד עם מציליו, בתחילה הועבר לטיפול במחלת השחפת אח"כ נשלח לאנגליה. שם אומץ על ידי משפחה בריטית. אולם דבר הישרדותו נודע לאחות אימו ולאח אביו שהיו כבר בארץ ישראל. הדודים היקרים נאבקו לקבל את עזריאל ,הניצול היחידי ממשפחתם ולהביאו לארץ. לאחר מאבק ממושך מאמציהם נשאו פרי. הילד עזריאל שהיה כבר בן 7, הגיע ארצה. גם כאן עבר תלאות של קליטה עד שהגיע לחברת נוער שגובשה בקיבוץ גבעת השלושה לניצולים רבים.
מספרת יעל בת כיתתו של עזריאל: בן 9 היה עזריאל שצורף לכיתתנו. חיוור, כחוש אבל ספורטיבי. נקלט עזריאל במהרה בחברתנו." הילד הסקרן והאינטליגנטי, התברר כילד חרוץ, תלמיד מצוין, ספורטאי מחונן. היה מקובל בחברה ובעבודה בחקלאות. כנהוג אז בקיבוץ, ילד ללא הורים במקום אומץ ע"י משפחה של אחד התלמידים. עזריאל אומץ ע"י משפחת אברהם אפורי , ולאחר שעות הלימודים הלך אליהם לחדר ההורים וטופל כאחד מבניהם.
עזריאל סיים איתנו את בית הספר התיכון, שירת בצה"ל וכשהשתחרר חזר לקיבוץ. הרצון ללמוד ולהתקדם הוביל אותו ללמוד הנדסת מזון בטכניון.