גולן חיים

חיים נולד בפולין, לאחר מלחמת העולם. אביו שרת בצבא הפולני. בן בכור להוריו ואח לשני אחיו: ז'נק וג'ו. בשנת 1950 המשפחה עלתה ארצה וגרה במעברת מורשה: הם חיו ועבדו בתנאים קשים. בסיוע קרוב משפחה במונטריאול הם הגרו לקנדה – בהיות חיים בן 6.
אביו עבד כחייט ואימו עבדה במכבסה של בית- חולים. חיים גידל את שני אחיו הצעירים. אחיו הצעיר ג'ו חי כיום בוונקובר, שבקנדה והאח ז'נק נפטר.
כשחיים היה בן 17 הוא חלה במחלה נדירה ונאלצו לקטוע את רגלו. חיים הפך אמנם לנכה ונעזר בקביים, אך מבחינה נפשית וחברתית היה אדם בריא ולא בחל בשום עבודה. הוא מילא שורה של תפקידים ועבודות .
חיים עבד בבקרים ולמד בערבים בלימודי ערב באוניברסיטה. חיים שימש גם כגזבר תנועת 'ביתר' במונטריאול ועבד במשרת ניהול.
בסמוך למלחמת יום הכיפורים, חיים הגיע כמתנדב לקיבוץ גבעת השלושה. במלחמת יום הכיפורים – עירית שרתה 1/2 שנה במילואים. בתום שירות המילואים היא קיבלה את תפקיד האחראית על המתנדבים בקיבוץ. עירית וחיים נפגשו בחדר האוכל בקיבוץ. הייתה זו אהבה ממבט ראשון. חיים קיבל דירה בקיבוץ ועבד במחלקת הייצור במפעל הנעליים נ.ג.ה. ע"י מכונה. כמו כן הוא נשלח לקורס של מבקרי איכות של המפעל.
בעקבות הזמנה, שקיבלו לחתונת אחיו הצעיר, חיים ועירית טסו לקנדה והחליטו להתחתן ולהישאר שם זמן מה. בשנת 1981 נולדה ביתם טלי בקנדה. בהיותה בת שנתיים בשנת 1983 הם עלו ארצה וחזרו לביתם בקיבוץ גבעת השלושה. חיים מילא שורה של תפקידים ובין היתר, היה גם מנהל משאבי אנוש בקיבוץ. עבד ב"גן הפיקוס" בתורנויות שישי כ'בר- מן' וגם עבד בעבודת חוץ.
במשך 30 שנה הם נאבקו לקבלת דירה שתתאים לצרכיו של חיים, שהמשיך להתנייד בעזרת הקביים, מה שהחמיר את מצבו הבריאותי. מנהלי הקהילה השכירים גילו אטימות לבעיית הנכות. רק כאשר דרור ליפשיץ נבחר למנהל קהילה, הוא גילה רגישות חברתית ודאג לרווחתם: במשך 8 שנים משנת 2016 ועד פטירתו, זכה חיים להתנייד בקלנועית מותאמת לצרכיו בביתו ובשבילי הקיבוץ. בדירתו המשופצת הוא הצליח להגיע לכל מקום.
בוקר וצהריים, ניתן היה לראותו על הקלנועית ליד מגדל המים מחכה לשתי נכדותיו ליה ומאיה. חיים היה אב מסור לביתו טלי וסבא מדהים לנכדותיו.
בשנה האחרונה לחייו, הדרדר מצבו הבריאותי הכללי , בין היתר בגלל השנים הרבות שנאלץ להתנייד על קביו, הרופאים חששו לטפל בו. הוא חלה בדלקת ריאות ונדבק גם בקורונה בבית החולים.
יהי זכרו ברוך.